כְּשֶׁאַתָּה שׁוֹתֵל חַסָּה וְהִיא אֵינָהּ גְּדֵלָה יָפֶה, אֵינְךָ מַאֲשִׁים אוֹתָהּ, אֶלָּא מְחַפֵּשׂ אֶת הַסִּבּוֹת לְכָךְ. אַךְ בְּיַחֲסֵינוּ עִם הַקְּרוֹבִים לָנוּ אָנוּ מְמַהֲרִים לְהַאֲשִׁים, וּלְהַאֲשָׁמָה אֵין שׁוּם הַשְׁפָּעָה טוֹבָה.

הפירוש

קל מאוד לכעוס על הילד כשהוא מגלה קושי או מתנהג בצורה מאתגרת. האשמה רק מעוררת מגננה ומרחיקה את הילד במקום לפתור את הבעיה מהשורש. ילדים זקוקים להבנת התנאים שסביבם, בדיוק כמו צמח שצמא למים או לאור. בפעם הבאה שמתעורר תסכול, בדקו קודם מה חסר בסביבה של הילד לפני שאתם מגיבים בכעס.