ציטוטים על כריזמה והשפעה במנהיגות

עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם

צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף

חֲזַק וֶאֱמָץ, אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת

אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? הַמְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת

בַּמָּקוֹם שֶׁאֵין אִישׁ — הֱוֵי אִישׁ

בְּרֹב יוֹעֲצִים תְּשׁוּעָה

הַרְבֵּה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי, וּמֵחֲבֵרַי יוֹתֵר מֵרַבּוֹתַי, וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּן

כָּל הַמְלַמֵּד בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה — כְּאִלּוּ יְלָדוֹ

מַעֲלָה גְּדוֹלָה בַּצְּדָקָה — הַמַּחֲזִיק בְּיַד חֲבֵרוֹ עַד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לִשְׁאֹל

אל תלך בעקבות השביל — לך לְאָן שאין שביל, והשאר אחריך דרך.

התייחס לאדם כפי שהוא — והוא יישאר כפי שהוא. התייחס אליו כפי שהוא יכול להיות — והוא יהיה כך.

כוח אינו נובע מיכולת פיזית, אלא מרצון בלתי מנוצח.

גדולתו של אדם אינה בכך שאינו נופל, אלא בכך שהוא קם בכל פעם מחדש.

אם תרצו , אין זו אגדה.

אֱמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה.

וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת.

אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? מִי שֶׁעוֹשֶׂה שׂוֹנְאוֹ - אוֹהֲבוֹ.

קְשׁוֹט עַצְמְךָ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ קְשׁוֹט אֲחֵרִים.

בַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ.

לֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד.

נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים.

לֹא יִכְעַס אֶלָּא עַל דָּבָר גָּדוֹל שֶׁרָאוּי לִכְעֹס עָלָיו.

מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה, וּדְבַר עֶצֶב יַעֲלֶה אָף.

הֱוֵי מַקְדִּים בִּשְׁלוֹם כָּל אָדָם.

אַל תָּטִיל דּוֹפִי בְּבַר יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי בַּעֲלֵי מוּמִים רַבִּים יֶשְׁנָם, וְאַף עַל פִּי כֵן שָׁלֵם הוּא.

כָּל הַמִּתְיַעֵץ בַּזְּקֵנִים אֵינוֹ נִכְשָׁל

דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים

לֹא לִשְׁרָרָה אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם, אֶלָּא לְעַבְדוּת אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם

נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב, וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא

כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת כְּנֶגֶד אַנְשֵׁי בֵיתוֹ וְלֹא מָחָה, נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ

כָּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ

נֶפֶשׁ בְּרָכָה תְדֻשָּׁן, וּמַרְוֶה גַּם הֵוא יוֹרֶא

לְעוֹלָם יִהְיוּ כָּל בְּנֵי אָדָם בְּעֵינֶיךָ כְּלִסְטִים, וֶהֱוֵי מְכַבְּדָן כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל.

כְּשֵׁם שֶׁאֵין פַּרְצוּפֵיהֶן דּוֹמִים זֶה לָזֶה, כָּךְ אֵין דֵּעוֹתֵיהֶן דּוֹמוֹת זוֹ לָזוֹ.

שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ

הַלּוֹמֵד יֶלֶד לְמָה הוּא דוֹמֶה? לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ.

וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.

הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד, וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר.

כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה.

עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, נִבְחָר לַה' מִזָּבַח.

יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּאֲבַק רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בְצָמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם.

הַצַּדִּיקִים הַטְּהוֹרִים אֵינָם קוֹבְלִים עַל הָרִשְׁעָה אֶלָּא מוֹסִיפִים צֶדֶק, אֵינָם קוֹבְלִים עַל הַכְּפִירָה אֶלָּא מוֹסִיפִים אֱמוּנָה, אֵינָם קוֹבְלִים עַל הַבַּעֲרוּת אֶלָּא מוֹסִיפִים חָכְמָה

חֲכָמִים, הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם, שֶׁמָּא תָחוֹבוּ חוֹבַת גָּלוּת וְתִגְלוּ לִמְקוֹם מַיִם הָרָעִים, וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל.

הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה.

אַל תִּפְרוֹשׁ מִן הַצִּבּוּר, וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמַע.

רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר, הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ.

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הֱוֵי קַל לָרֹאשׁ וְנוֹחַ לַתִּשְׁחֹרֶת, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּשִׂמְחָה.

כָּל הַמְכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת. וְכָל הַמְחַלֵּל אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְחֻלָּל עַל הַבְּרִיּוֹת.

אַל תְּהִי דָן יְחִידִי, שֶׁאֵין דָּן יְחִידִי אֶלָּא אֶחָד. וְאַל תֹּאמַר קַבְּלוּ דַעְתִּי, שֶׁהֵן רַשָּׁאִין וְלֹא אָתָּה.

יְהִי כְבוֹד תַּלְמִידְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וּכְבוֹד חֲבֵרְךָ כְּמוֹרָא רַבָּךְ, וּמוֹרָא רַבָּךְ כְּמוֹרָא שָׁמָיִם.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁלֹשָׁה כְתָרִים הֵם: כֶּתֶר תּוֹרָה, וְכֶתֶר כְּהֻנָּה, וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן.

כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹהִי מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם? זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם? זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ.

כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ. וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה.

הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד, אוֹ הֲלָכָה אַחַת, אוֹ פָסוּק אֶחָד, אוֹ דִבּוּר אֶחָד, אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, צָרִיךְ לִנְהֹג בּוֹ כָבוֹד.

מִי שֶׁשּׁוֹאֵף לְהָנִיעַ אֶת הָעוֹלָם, יָנִיעַ תְּחִלָּה אֶת עַצְמוֹ

אֲנַחְנוּ בּוֹנִים יוֹתֵר מִדַּי חוֹמוֹת וְלֹא מַסְפִּיק גְּשָׁרִים.

הַמְּחִיר שֶׁאֲנָשִׁים טוֹבִים מְשַׁלְּמִים עַל אֲדִישׁוּת לְעִנְיְנֵי הַצִּבּוּר, הוּא לִהְיוֹת נִשְׁלָטִים בִּידֵי אֲנָשִׁים נְחוּתִים.

יֵשׁ לָנוּ שְׁתֵּי אָזְנַיִם וּפֶה אֶחָד, כְּדֵי שֶׁנוּכַל לְהַקְשִׁיב כִּפְלַיִם מִכְּפִי שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים.

הַמַּנְהִיג הַטּוֹב בְּיוֹתֵר הוּא זֶה שֶׁבְּקִיּוּמוֹ בְּקוֹשִׁי מַרְגִּישִׁים, וּכְשֶׁמְּלַאכְתּוֹ נִשְׁלֶמֶת, יֹאמְרוּ הָאֲנָשִׁים: עָשִׂינוּ זֹאת בְּעַצְמֵנוּ.

אֲלָפִים שֶׁל נֵרוֹת יְכוֹלִים לְהִדָּלֵק מִנֵּר אֶחָד, וְחַיֵּי הַנֵּר לֹא יִתְקַצְּרוּ. הָאֹשֶׁר אֵינוֹ מִתְמַעֵט כַּאֲשֶׁר חוֹלְקִים אוֹתוֹ.

הָרֵם אֶת מִלּוֹתֶיךָ, לֹא אֶת קוֹלְךָ, הַגֶּשֶׁם הוּא שֶׁמַּצְמִיחַ פְּרָחִים, לֹא הָרַעַם.

הַיָּחִיד תָּמִיד נֶאֱלַץ לְהֵאָבֵק כְּדֵי לֹא לְהִבָּלַע בִּידֵי הַשֵּׁבֶט. אִם תְּנַסֶּה זֹאת, תִּהְיֶה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בּוֹדֵד, אֲבָל שׁוּם מְחִיר אֵינוֹ גָּבוֹהַ מִדַּי עַל הַזְּכוּת לִהְיוֹת עַצְמְךָ.

הַחִנּוּךְ הוּא הַנֶּשֶׁק הֶעָצְמָתִי בְּיוֹתֵר שֶׁבּוֹ אַתָּה יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ כְּדֵי לְשַׁנּוֹת אֶת הָעוֹלָם.

לִהְיוֹת חָפְשִׁי אֵינוֹ רַק לְהַשְׁלִיךְ מֵעָלֶיךָ אֶת כְּבָלֶיךָ, אֶלָּא לִחְיוֹת בְּדֶרֶךְ הַמְכַבֶּדֶת וּמַעֲצִימָה אֶת חֵרוּתָם שֶׁל אֲחֵרִים.

אֹמֶץ לֵב הוּא מָה שֶׁנִּדְרָשׁ כְּדֵי לָקוּם וּלְדַבֵּר, אֹמֶץ לֵב הוּא גַּם מָה שֶׁנִּדְרָשׁ כְּדֵי לָשֶׁבֶת וּלְהַקְשִׁיב.

בַּהִיסְטוֹרְיָה הָאֲרֻכָּה שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת, אֵלֶּה שֶׁלָּמְדוּ לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה וּלְאַלְתֵּר בְּאֹפֶן הַיָּעִיל בְּיוֹתֵר הֵם שֶׁנִּצְּחוּ.

בְּנִי, אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל תֹּבֵא.

וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.

אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו, בִּהְיוֹת לְאֵל יָדְךָ לַעֲשׂוֹת.

אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ, וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן.

סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ, תְּכַבֵּדְךָ כִּי תְחַבְּקֶנָּה.

אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן, הוֹלֵךְ עִקְּשׁוּת פֶּה. קֹרֵץ בְּעֵינָו מֹלֵל בְּרַגְלָו, מֹרֶה בְּאֶצְבְּעֹתָיו.

הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ, בְּחֵלֶק שְׂפָתֶיהָ תַּדִּיחֶנּוּ.

אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ, הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ.

מְקוֹר חַיִּים פִּי צַדִּיק, וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס.

יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב, וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא.

יַד חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל, וּרְמִיָּה תִּהְיֶה לָמַס.

שֵׂכֶל טוֹב יִתֶּן חֵן, וְדֶרֶךְ בֹּגְדִים אֵיתָן.

בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ, וּבְאֶפֶס לְאֹם מְחִתַּת רָזוֹן.

לְשׁוֹן חֲכָמִים תֵּיטִיב דָּעַת, וּפִי כְסִילִים יַבִּיעַ אִוֶּלֶת.

מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים, וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ.

שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו, וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב.

בִּרְצוֹת ה׳ דַּרְכֵי אִישׁ, גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ.

לַחֲכַם לֵב יִקָּרֵא נָבוֹן, וּמֶתֶק שְׂפָתַיִם יֹסִיף לֶקַח.

לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ, וְעַל שְׂפָתָיו יֹסִיף לֶקַח.

מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ, וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ.

מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן, וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ.

יֵשׁ זָהָב וְרָב פְּנִינִים, וּכְלִי יְקָר שִׂפְתֵי דָעַת.

פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה׳, עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ.

גָּרֵשׁ לֵץ וְיֵצֵא מָדוֹן, וְיִשְׁבֹּת דִּין וְקָלוֹן.

אֹהֵב טְהָר לֵב, חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶלֶךְ.

בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר, כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ.

תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי, וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תִּצֹּרְנָה.

הַכֵּר פָּנִים בְּמִשְׁפָּט בַּל טוֹב. אֹמֵר לְרָשָׁע צַדִּיק אָתָּה יִקְּבֻהוּ עַמִּים, וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב.

שְׂפָתַיִם יִשָּׁק, מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכֹחִים.

תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף, דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו.

נֶזֶם זָהָב וַחֲלִי כָתֶם, מוֹכִיחַ חָכָם עַל אֹזֶן שֹׁמָעַת.

בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין, וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם.

אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם, וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם. כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ, וַה׳ יְשַׁלֶּם לָךְ.

עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ, פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו.

יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ, נָכְרִי וְאַל שְׂפָתֶיךָ.

טוֹבָה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה, מֵאַהֲבָה מְסֻתָּרֶת.

מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא, מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן.

אַנְשֵׁי לָצוֹן יָפִיחוּ קִרְיָה, וַחֲכָמִים יָשִׁיבוּ אָף.

מוֹשֵׁל מַקְשִׁיב עַל דְּבַר שָׁקֶר, כָּל מְשָׁרְתָיו רְשָׁעִים.

בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם, וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ.

מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ, וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן.

מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה, וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ.

פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם, אֶל דִּין כָּל בְּנֵי חֲלוֹף.

פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה, וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ.

וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה אֶת כָּל הָעֲשֻׁקִים אֲשֶׁר נַעֲשִׂים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם, וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם.

טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם, מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל אֲשֶׁר לֹא יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד.

כִּי בָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן, וְקוֹל כְּסִיל בְּרֹב דְּבָרִים.

הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם, מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר.

עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ.

טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה, וְחָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים.

זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ, יָקָר מֵחָכְמָה מִכָּבוֹד סִכְלוּת מְעָט.

אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח, כִּי מַרְפֵּא יַנִּיחַ חֲטָאִים גְּדוֹלִים.

דִּבְרֵי פִי חָכָם חֵן, וְשִׂפְתוֹת כְּסִיל תְּבַלְּעֶנּוּ.

וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם, עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם, וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה.

בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת לִמְצֹא דִּבְרֵי חֵפֶץ, וְכָתוּב יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת.

לְעוֹלָם יִשְׁנֶה אָדָם לְתַלְמִידוֹ דֶּרֶךְ קְצָרָה.

יְהֵא דִּבּוּרוֹ שֶׁל אָדָם בְּנַחַת עִם כָּל הַבְּרִיּוֹת.

כְּשֵׁם שֶׁהֶחָכָם נִכָּר בְּחָכְמָתוֹ וּבְדֵעוֹתָיו, כָּךְ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר בְּמַעֲשָׂיו: בְּמַאֲכָלוֹ, בְּמִשְׁתֵּהוּ, בְּדִבּוּרוֹ, בַּהֲלִיכָתוֹ וּבְמַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ.

לֹא יִצְעַק וְלֹא יִצְוַח בִּשְׁעַת דִּבּוּרוֹ כִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת, וְלֹא יַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ יוֹתֵר מִדַּי, אֶלָּא דִּבּוּרוֹ בְּנַחַת עִם כָּל הַבְּרִיּוֹת.

יְקַדֵּם שָׁלוֹם לְכָל הָאָדָם כְּדֵי שֶׁתְּהֵא רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, וְיִהְיֶה דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת, מְסַפֵּר בִּשְׁבַח חֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ מְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ כְּלָל.

אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, וְאִם יִרְאֶה שֶׁדְּבָרָיו מוֹעִילִים וְנִשְׁמָעִים אוֹמֵר, וְאִם לָאו שׁוֹתֵק.

מַלְבּוּשׁ תַּלְמִיד חָכָם מַלְבּוּשׁ נָאֶה וְנָקִי, וְאָסוּר לוֹ שֶׁיִּמָּצֵא בִּבְגָדוֹ כֶּתֶם אוֹ שׁוּמָן וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן.

מִצְוַת עֲשֵׂה לְהִדָּבֵק בַּחֲכָמִים וְתַלְמִידֵיהֶם, כְּדֵי לִלְמֹד מִמַּעֲשֵׂיהֶם.

צָרִיךְ לְהוֹכִיחוֹ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, וִידַבֵּר לוֹ בְּנַחַת וּבְלָשׁוֹן רַכָּה, וְיוֹדִיעוֹ שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר לוֹ אֶלָּא לְטוֹבָתוֹ.

אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל הַמְסַפֵּר בְּלָשׁוֹן הָרָע, כְּאִלּוּ כּוֹפֵר בָּעִקָּר.

לָשׁוֹן הָרָע הוֹרֶגֶת שְׁלֹשָׁה: הָאוֹמְרוֹ, וְהַמְקַבְּלוֹ, וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו, וְהַמְקַבְּלוֹ יוֹתֵר מִן הָאוֹמְרוֹ.

אִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹר עַל הַשָּׁלוֹם בְּאֶמְצָעוּת כֹּחַ, נִתָּן לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ רַק בְּאֶמְצָעוּת הֲבָנָה.

שִׁמּוּשׁ בְּמִלִּים מְשֻׁבָּשׁוֹת אֵינוֹ רַק פְּגָם בַּשָּׂפָה, הוּא מַרְעִיל אֶת הַנְּשָׁמָה בְּרֹעַ.

הַדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה בְּיוֹתֵר לִזְכּוֹת בְּשֵׁם טוֹב הִיא לִהְיוֹת בֶּאֱמֶת מָה שֶׁאַתָּה שׁוֹאֵף שֶׁיַּחְשְׁבוּ עָלֶיךָ.

אַל תַּחְשֹׁב לְנֶאֱמָנִים אֶת אֵלֶּה הַמְשַׁבְּחִים כָּל מִלָּה וּמַעֲשֶׂה שֶׁלְּךָ, אֶלָּא אֶת אֵלֶּה הַמּוֹכִיחִים אוֹתְךָ בְּנֹעַם עַל מִשְׁגִּיתֶיךָ.

אֵינֶנִּי יָכוֹל לְלַמֵּד אִישׁ דָּבָר, אֲנִי יָכוֹל רַק לִגְרוֹם לוֹ לַחְשֹׁב.

אָמָּנוּתִי הִיא כְּאָמָּנוּת הַמְּיַלֶּדֶת, אֵינֶנִּי יוֹלֵד חָכְמָה אֶלָּא עוֹזֵר לַאֲחֵרִים לְיַלֵּד אֶת הַחָכְמָה שֶׁבְּתוֹכָם.

כַּאֲשֶׁר אָנוּ מִתְיַחֲסִים לָאָדָם כְּפִי שֶׁהוּא יָכוֹל לִהְיוֹת, אָנוּ עוֹזְרִים לוֹ לְהַגִּיעַ לִמְלוֹא פְּרִיחָתוֹ.

בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ שׁוֹלֶטֶת הָאַהֲבָה אֵין רָצוֹן לְעָצְמָה, וּבִמְקוֹם שֶׁבּוֹ הָעָצְמָה שׁוֹלֶטֶת הָאַהֲבָה חֲסֵרָה.

יְלָדִים מִתְחַנְּכִים מִמַּה שֶּׁהַמְּבֻגָּר הִנּוֹ, וְלֹא מִדְּבָרָיו הַמְדֻבָּרִים.

טַקְט הוּא הָאָמָּנוּת לְהַבְהִיר נְקֻדָּה מִבְּלִי לִיצוֹר אוֹיֵב.

מִדָּתוֹ הָאֲמִתִּית שֶׁל אָדָם נִכֶּרֶת בְּמָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כַּאֲשֶׁר נִתָּן בְּיָדוֹ כֹּחַ.

לֹא יוּכַל אָדָם לִהְיוֹת מַנְהִיג רָאוּי לַאֲחֵרִים בְּטֶרֶם יִלְמַד לִמְשֹׁל בְּיִצְרוֹתָיו שֶׁלּוֹ.

אֵלֶּה שֶׁיּוֹדְעִים, עוֹשִׂים. אֵלֶּה שֶׁמְּבִינִים, מְלַמְּדִים.

הֶחָזָק בְּיוֹתֵר הוּא מִי שֶׁשּׁוֹלֵט בְּעַצְמוֹ.

הִתְחַבֵּר עִם אֲנָשִׁים שֶׁיְּכוֹלִים לְשַׁפֵּר אוֹתְךָ, וְקַבֵּל אֶת אֵלֶּה שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְשַׁפֵּר.

כָּל מִי שֶׁמְּסֻגָּל לְהַכְעִיס אוֹתְךָ הוֹפֵךְ לִהְיוֹת הָאָדוֹן שֶׁלְּךָ.

לְמַד תְּחִלָּה אֶת מַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן דַּבֵּר.

הַמּוֹשֵׁל בְּאֶמְצָעוּת הַמִּדָּה הַטּוֹבָה דּוֹמֶה לְכוֹכָב הַצָּפוֹן, הַשּׁוֹכֵן בִּמְקוֹמוֹ וְכָל הַכּוֹכָבִים סוֹבְבִים אוֹתוֹ.

הָאָדָם הָעֶלְיוֹן מְבַקֵּשׁ הַרְמוֹנְיָה אַךְ לֹא אֲחִידוּת, הָאָדָם הַנָּחוּת מְבַקֵּשׁ אֲחִידוּת אַךְ לֹא הַרְמוֹנְיָה.

לִמְשֹׁל בְּאֻמָּה גְּדוֹלָה זֶה כְּמוֹ לְבַשֵּׁל דָּג קָטָן.

מִלָּה אַחַת הַמַּשְׁכִּינָה שָׁלוֹם, טוֹבָה מֵאֶלֶף מִלִּים חַסְרוֹת תּוֹעֶלֶת.

נַצַּח אֶת הַכַּעַס בְּאֶמְצָעוּת הַהֶעְדֵּר שֶׁל כַּעַס, נַצַּח אֶת הָרֹעַ בְּטוֹב, נַצַּח אֶת הַקַּמְצָן בִּנְדִיבוּת, וְאֶת הַשַּׁקְרָן בֶּאֱמֶת.

בִּיחִידִים, הַטֵּרוּף הוּא דָּבָר נָדִיר, אַךְ בִּקְבוּצוֹת, בְּמִפְלָגוֹת, בְּעַמִּים וּבִתְקוּפוֹת, הוּא הַכְּלָל.

עַוְלָה אֵינָהּ חֲדֵלָה מִהְיוֹת עַוְלָה רַק מִפְּנֵי שֶׁרֹב בְּנֵי הָאָדָם שֻׁתָּפִים לָהּ.

מַעֲשֶׂיךָ צוֹעֲקִים בְּקוֹל רָם כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵינֶנִּי מַצְלִיחַ לִשְׁמֹעַ אֶת מָה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר.

תַּחַת שִׁלְטוֹן הַכּוֹלֵא אָדָם כָּלְשֶׁהוּ שֶׁלֹּא בְּצֶדֶק, מְקוֹמוֹ הָאֲמִתִּי שֶׁל אָדָם יָשָׁר הוּא גַּם כֵּן בְּבֵית הַסֹּהַר.

כָּל אָדָם שׁוֹמֵעַ רַק אֶת מָה שֶׁהוּא מֵבִין.

הַבִּקֹּרֶת עוֹשָׂה הַרְבֵּה, אַךְ הָעִידוּד עוֹשֶׂה הַרְבֵּה יוֹתֵר.

מִי שֶׁרְצוֹנוֹ אֵיתָן, מְעַצֵּב אֶת הָעוֹלָם בִּדְמוּתוֹ.

הַפְרֵד וּמְשׁוֹל, זוֹ סִיסְמָתוֹ שֶׁל הַפּוֹלִיטִיקַאי; אַחֵד וְהַנְהֵג, זוֹ סִיסְמָתוֹ שֶׁל הֶחָכָם.

תְּחִלָּה הֵם מִתְעַלְּמִים מִמְּךָ, אַחַר כָּךְ הֵם צוֹחֲקִים עָלֶיךָ, לְאַחַר מִכֵּן הֵם נִלְחָמִים בְּךָ, וְאָז אַתָּה מְנַצֵּחַ.

תְּשׁוּבַת לֹא הַנֶּאֱמֶרֶת מִתּוֹךְ שִׁכְנוּעַ עָמֹק, טוֹבָה מִתְּשׁוּבַת הֵן הַנֶּאֱמֶרֶת רַק כְּדֵי לְרַצּוֹת אוֹ כְּדֵי לְהִמָּנַע מִצָּרוֹת.

בְּדֶרֶךְ עֲדִינָה, אַתָּה יָכוֹל לְזַעֲזֵעַ אֶת הָעוֹלָם.

רֹאשׁ טוֹב וְלֵב טוֹב הֵם תָּמִיד שִׁלּוּב עָצְמָתִי מְאֹד.

אִם תְּדַבֵּר אֶל אָדָם בְּשָׂפָה שֶׁהוּא מֵבִין, הַדְּבָרִים יַגִּיעוּ לְרֹאשׁוֹ. אִם תְּדַבֵּר אֵלָיו בִּשְׁפָתוֹ שֶׁלּוֹ, הַדְּבָרִים יַגִּיעוּ לְלִבּוֹ.

הַנְהֵג מֵאָחוֹר, וְהַנַּח לַאֲחֵרִים לְהַאֲמִין שֶׁהֵם נִמְצָאִים מִלְּפָנִים.

הַשִּׁנּוּי שֶׁחוֹלַלְנוּ בְּחַיֵּיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים הוּא שֶׁיִּקְבַּע אֶת מַשְׁמָעוּת הַחַיִּים שֶׁחָיִינוּ.

הַהִתְגַּבְּרוּת עַל הָעֹנִי אֵינָהּ מַעֲשֶׂה שֶׁל צְדָקָה, הִיא מַעֲשֶׂה שֶׁל צֶדֶק.

הַהִיסְטוֹרְיָה תָּאִיר לִי פָּנִים, מִפְּנֵי שֶׁבְּכַוָּנָתִי לִכְתֹּב אוֹתָהּ בְּעַצְמִי.

מְחִיר הַגְּדֻלָּה הוּא אַחְרָיוּת.

טַקְט הוּא הַיְּכֹלֶת לוֹמַר לְאָדָם לָלֶכֶת לַגֵּיהִנּוֹם בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁיְּצַפֶּה בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לַמַּסָּע.

יֵשׁ לְךָ אוֹיְבִים? מְצֻיָּן. מַשְׁמָע שֶׁעָמַדְתָּ עַל שֶׁלְּךָ לְמַעַן דָּבָר מָה, בְּשָׁלָב כָּלְשֶׁהוּ בְּחַיֶּיךָ.

עֲשֵׂה מָה שֶׁאַתָּה מַרְגִּישׁ בְּלִבְּךָ שֶׁהוּא נָכוֹן, כִּי בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יְבַקְּרוּ אוֹתְךָ.

כְּדֵי לְנַהֵל אֶת עַצְמְךָ, הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּרֹאשְׁךָ; כְּדֵי לְהַנְהִיג אֲחֵרִים, הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּלִבְּךָ.

אֵין זֶה הוֹגֵן לִדְרֹשׁ מֵאֲחֵרִים אֶת מָה שֶׁאֵינְךָ מוּכָן לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמְךָ.

אַל תִּירָא מִפְּנֵי הַגְּדֻלָּה. יֵשׁ שֶׁנּוֹלְדוּ גְּדוֹלִים, יֵשׁ שֶׁהִשִּׂיגוּ גְּדֻלָּה, וְיֵשׁ שֶׁהַגְּדֻלָּה הֻטְּלָה עֲלֵיהֶם.

מִדַּת הָרַחֲמִים אֵינָהּ כְּפוּיָה, הִיא יוֹרֶדֶת כְּגֶשֶׁם עָדִין מִן הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ שֶׁמִּתַּחַת.

כַּאֲשֶׁר הַמִּלִּים מְעַטּוֹת, נָדִיר שֶׁהֵן מִתְבַּזְבְּזוֹת לָרִיק.

טְעָנוֹת חֲזָקוֹת יוֹלְדוֹת מַעֲשִׂים חֲזָקִים.

מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְנַגֵּד לָרָע, מְצַוֶּה לְבַצְּעוֹ.

אִם סִבְלָם שֶׁל הָעֲנִיִּים אֵינוֹ נִגְרָם מֵחֻקֵּי הַטֶּבַע אֶלָּא מִן הַמִּבְנִים שֶׁאָנוּ יָצַרְנוּ, הֲרֵי שֶׁחֶטְאֵנוּ גָּדוֹל מְאֹד.

הַשִּׂנְאָה מִתְעַצֶּמֶת כַּאֲשֶׁר מְשִׁיבִים עָלֶיהָ בְּשִׂנְאָה, אַךְ נִתָּן לְהַכְרִיעַ אוֹתָהּ עַל יְדֵי אַהֲבָה.

תַּכְלִיתָהּ הָאֲמִתִּית שֶׁל הַמְּדִינָה הִיא הַחֵרוּת.

מִי שֶׁיָּכוֹל לִגְרוֹם לְךָ לְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי הֲבַל, יָכוֹל לִגְרוֹם לְךָ לְבַצֵּעַ מַעֲשֵׂי זוָעָה.

מְסֻכָּן לִצְדֹּק בְּעִנְיָנִים שֶׁבָּהֶם הַשִּׁלְטוֹנוֹת טוֹעִים.

הַצֶּדֶק לְלֹא כֹּחַ הוּא חֲסַר אוֹנִים, הַכֹּחַ לְלֹא צֶדֶק הוּא עָרִיצוּת.

מִלִּים טוֹבוֹת אֵינָן עוֹלוֹת הַרְבֵּה, וְאַף עַל פִּי כֵן הֵן מַשִּׂיגוֹת הַרְבֵּה מְאֹד.

בְּדֶרֶךְ כְּלָל אָנוּ מִשְׁתַּכְנְעִים טוֹב יוֹתֵר מִן הַנִּמּוּקִים שֶׁגִּלִּינוּ בְּעַצְמֵנוּ, מֵאֲשֶׁר מֵאֵלֶּה שֶׁהֻצְּעוּ לָנוּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים.

אַל תְּבַקֵּשׁ אֶת תְּשׁוּאוֹת הֶהָמוֹן, הֵן מֻשָּׂגוֹת לְעִתִּים רְחוֹקוֹת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה. בַּקֵּשׁ אֶת עֵדוּתָם שֶׁל הַיְּחִידִים, וְאַל תִּסְפּוֹר קוֹלוֹת, אֶלָּא שְׁקֹל אוֹתָם.

הַנִּמּוּס הוּא לְבֶן הָאָדָם מָה שֶׁהַחֹם הוּא לַשַּׁעֲוָה.

כְּדֵי לְהַצְלִיחַ לְהוֹבִיל אָדָם אֶל מַטָּרָה מְסֻיֶּמֶת, עָלַי לִמְצֹא אוֹתוֹ תְּחִלָּה בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הוּא נִמְצָא, וּלְהַתְחִיל מִשָּׁם.

מִלִּים הֵן אֶקְדָּחִים טְעוּנִים, כַּאֲשֶׁר אַתָּה מְדַבֵּר אַתָּה יוֹרֶה.

הַמַּטָּרָה אֵינָהּ לִכְבֹּשׁ אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל הַשַּׁלִּיט, אֶלָּא לְשַׁנּוֹת אֶת מֻשַּׂג הַכֹּחַ עַצְמוֹ.

הַפְּלוּרָלִיזְם הוּא תְּנַאי מַהוּתִי לְחַיֵּי הָאָדָם, מִפְּנֵי שֶׁאָנוּ חַיִּים בְּעוֹלָם שֶׁבּוֹ בְּנֵי אָדָם שׁוֹנִים, וְלֹא הָאָדָם הַיָּחִיד, שׁוֹכְנִים יַחְדָּו.

אֹמֶץ לֵב הוּא הַמִּדָּה הָרִאשׁוֹנָה בַּמַּעֲלָה שֶׁל חַיֵּי הַצִּבּוּר, שֶׁכֵּן רַק מִי שֶׁמֵּעֵז לָצֵאת מִתְּחוּם הַבַּיִת הַמּוּגָן יָכוֹל לַחְשׂוֹף אֶת מִי שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת.

עָצְמָה וְאַלִּימוּת הֵן הֲפָכִים מֻחְלָטִים. בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָאַחַת שׁוֹלֶטֶת לַחֲלוּטִין, הַשְּׁנִיָּה נֶעֱלֶמֶת.

סַמְכוּת אֲמִתִּית אֵינָהּ זְקוּקָה לִכְפִיָּה אוֹ לְשִׁכְנוּעַ, הִיא מִתְקַיֶּמֶת מִתּוֹךְ כָּבוֹד לַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ הִיא נוֹבַעַת.

הַמְּצוּיָנוּת הָעִלָּאִית אֵינָהּ לְנַצֵּחַ בְּמֵאָה קְרָבוֹת, אֶלָּא לְהַכְנִיעַ אֶת הָאוֹיֵב לְלֹא קְרָב.

בְּנֵה לַיָּרִיב שֶׁלְּךָ גֶּשֶׁר שֶׁל זָהָב שֶׁדַּרְכּוֹ יוּכַל לִסּוֹג.

הִתְיַחֵס לַאֲנָשֶׁיךָ כְּאִלּוּ הָיוּ בָּנֶיךָ הָאֲהוּבִים, וְהֵם יֵלְכוּ אַחֲרֶיךָ עַד לָעֲמָקִים הָעֲמֻקִּים בְּיוֹתֵר.

עָלֵינוּ לְהַשְׁאִיל אֶת עַצְמֵנוּ לַאֲחֵרִים, אַךְ לָתֵת אֶת עַצְמֵנוּ רַק לְעַצְמֵנוּ.

אֵין דָּבָר מַפְתִּיעַ יוֹתֵר מִן הַקַּלּוּת שֶׁבָּהּ הָרַבִּים מֻנְהָגִים עַל יְדֵי הַמְּעַטִּים.

כְּשֶׁהַדַּבְּרָנוּת וְהַמְּלִיצָה מַגִּיעוֹת לְשִׂיאָן, הֵן מַשְׁאִירוֹת מָקוֹם מֻעָט מְאֹד לַתְּבוּנָה אוֹ לַמַּחְשָׁבָה.

לְמִלִּים יֵשׁ כֹּחַ מַגִּי, הֵן יְכוֹלוֹת לְהָבִיא אֶת הָאֹשֶׁר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר אוֹ אֶת הַיֵּאוּשׁ הֶעָמֹק בְּיוֹתֵר.

הָאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהֵטִיל עֶלְבּוֹן בִּמְקוֹם אֶבֶן הָיָה מְיַסֵּד הַצִּיוִילִיזַצְיָה.

הָעִקָּרוֹן הֶעָמֹק בְּיוֹתֵר בְּטֶבַע הָאָדָם הוּא הַתְּשׁוּקָה לִהְיוֹת מֻעֲרָךְ.

אַל תִּירָא מִלִּהְיוֹת יוֹצֵא דֹּפֶן בְּדֵעוֹתֶיךָ, כִּי כָּל דֵּעָה הַמְּקֻבֶּלֶת הַיּוֹם הָיְתָה פַּעַם יוֹצֵאת דֹּפֶן.

לַאֲנָשִׁים לֹא יִהְיֶה זְמַן עֲבוּרְכֶם אִם תִּהְיוּ תָּמִיד כּוֹעֲסִים אוֹ מִתְלוֹנְנִים.

אָדָם הַמְּבֻדָּד מֵהָעוֹלָם אֵינוֹ מְפַתֵּחַ כֹּחַ שִׂכְלִי כְּלָל. עָלָיו לִהְיוֹת שָׁקוּעַ בִּסְבִיבָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם אֲחֵרִים כְּדֵי לִצְמֹחַ.

הַמָּתֵמָטִיקָה נִכְתֶּבֶת עֲבוּר מָתֵמָטִיקָאִים.

לֹא לָדַעַת מָה אֵרַע לִפְנֵי שֶׁנּוֹלַדְתָּ, פֵּרוּשׁוֹ לְהִשָּׁאֵר יֶלֶד לָעַד.

אִם בִּרְצוֹנְךָ שֶׁאֲחֵרִים יְכַבְּדוּ אוֹתְךָ, הַדָּבָר הַגָּדוֹל הוּא לְכַבֵּד אֶת עַצְמְךָ. רַק כָּךְ, רַק בִּכְבוֹד עַצְמְךָ, תְּאַלֵּץ אֲחֵרִים לְכַבֵּד אוֹתְךָ.

אִי צֶדֶק בְּמָקוֹם כָּלְשֶׁהוּ מְהַוֶּה אִיּוּם עַל הַצֶּדֶק בְּכָל מָקוֹם.

חַיֵּינוּ מַתְחִילִים לְהִסְתַּיֵּם בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ מַחֲרִישִׁים עַל דְּבָרִים בַּעֲלֵי עֵרֶךְ.

עָשׂוּי כַּהֲלָכָה טוֹב יוֹתֵר מִנֶּאֱמַר כַּהֲלָכָה.

סְלַח תָּמִיד לְאוֹיְבֶיךָ, שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ מַרְגִּיז אוֹתָם יוֹתֵר.

הָאֱמֶת אֵינָהּ מִשְׁתַּנָּה רַק מִפְּנֵי שֶׁרֹב הָאֲנָשִׁים מַאֲמִינִים בָּהּ אוֹ כּוֹפְרִים בָּהּ.

מִי שֶׁמַּשְׁפִּיעַ עַל מַחְשֶׁבֶת דּוֹרוֹ, מַשְׁפִּיעַ עַל כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁיָּבוֹאוּ אַחֲרָיו.

אֹמֶץ לִבָּהּ שֶׁל הַנֶּפֶשׁ גָּדוֹל מִכָּל כֹּחַ שֶׁמַּפְגִּין הֶהָמוֹן.

אֲנִי מַעֲדִיף בְּהַרְבֵּה אֶת הַבִּקֹּרֶת הַחַדָּה בְּיוֹתֵר שֶׁל אָדָם נָבוֹן אֶחָד, עַל פְּנֵי שְׁבָחִים חַסְרֵי מַחְשָׁבָה שֶׁל הֶהָמוֹן.

וְכָל הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר, יִהְיוּ עֲמֵלִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיְּעָתָן וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד.

אֲרֻכָּה הִיא הַדֶּרֶךְ בְּאֶמְצָעוּת הוֹרָאוֹת וּכְלָלִים, קְצָרָה וִיעִילָה הִיא בְּאֶמְצָעוּת דֻּגְמָה אִישִׁית.

עֹשֶׁר אֵינוֹ אֶלָּא כֹּחַ רְכִישָׁה, שְׁלִיטָה עַל עֲבוֹדָתָם שֶׁל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים.

אִם אָנוּ רוֹצִים לְהַגִּיעַ לְשָׁלוֹם אֲמִתִּי בָּעוֹלָם, עָלֵינוּ לְהַתְחִיל עִם הַיְּלָדִים.

כָּל הַחִנּוּךְ מִסְתַּכֵּם בְּדֻגְמָה אִישִׁית, חֲיֵה בְּעַצְמְךָ חַיִּים יְשָׁרִים וְכָךְ תְּלַמֵּד אֶת יַלְדְּךָ לָלֶכֶת בָּהֶם.

הַיֶּלֶד מְגַלֶּה אֶת הָעוֹלָם לֹא דֶּרֶךְ הַדְּבָרִים שֶׁאוֹמְרִים לוֹ, אֶלָּא דֶּרֶךְ הַחַיִּים הַמַּמָּשִׁיִּים שֶׁהוֹרָיו חַיִּים.

הַבֵּט בַּשָּׁמַיִם, הַאִם הֵם מְדַבְּרִים? אַרְבַּע הָעוֹנוֹת נָעוֹת כְּסִדְרָן וְכָל הַיְּצוּרִים נוֹלָדִים וְצוֹמְחִים, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין הַשָּׁמַיִם מַשְׁמִיעִים קוֹל.

אִם בִּקַּשְׁתָּ לֵחָנֵק, הִתָּלֶה בְּאִילָן גָּדוֹל.

חַיָּב אָדָם לִשְׁנוֹת לְתַלְמִידוֹ עַד שֶׁיִּלְמַד, וְחַיָּב לְהַרְאוֹת לוֹ פָנִים עַד שֶׁיֵּדַע טַעְמוֹ שֶׁל דָּבָר.

צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם מִתְכַּוֵּן בְּמַעֲשָׂיו לְטוֹבַת דּוֹרוֹ כֻּלּוֹ, לְזַכּוֹת אוֹתָם וּלְהָגֵן עֲלֵיהֶם.

אִם הָאָדָם נִמְשָׁךְ אַחַר הָעוֹלָם וּמִתְרַחֵק מִבּוֹרְאוֹ, הִנֵּה הוּא מִתְקַלְקֵל וּמְקַלְקֵל הָעוֹלָם עִמּוֹ, וְאִם הוּא שׁוֹלֵט בְּעַצְמוֹ וּמִתְדַּבֵּק בְּבוֹרְאוֹ, הִנֵּה הוּא מִתְעַלֶּה וְהָעוֹלָם עִמּוֹ מִתְעַלֶּה.

הַחֶבְרָה הָרָעָה מַפְסִידָה אֶת הָאָדָם, כִּי רְאוֹת הָאָדָם מַעֲשֵׂי אֲחֵרִים מַרְגִּיל עֵינָיו אֲלֵיהֶם עַד שֶׁלֹּא יֵרָאוּ לוֹ כִּמְגֻנִּים.

אַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת צְרִיכָה לִהְיוֹת חַיָּה בַּלֵּב וּבַנְּשָׁמָה, אַהֲבַת כָּל הָאָדָם בִּיחוּד, וְאַהֲבַת כָּל הָעַמִּים כֻּלָּם, חֲפֵצִי תְּקוּמָתָם וְהִתְרוֹמְמוּתָם.

הַשָּׁלוֹם הוּא שְׁלֵמוּת הַכֹּל, וּשְׁלֵמוּת הַכֹּל הִיא שֶׁיִּמָּצְאוּ בוֹ כָּל הַחֲלָקִים וְכָל הַנְּטִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְיִתְאַחֲדוּ יַחַד לִבְנִיָּה שְׁלֵמָה.

הַיָּחִיד אֵינוֹ נִבְרָא בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא כְּדֵי לִהְיוֹת אֵיבָר חַי וּמַשְׁפִּיעַ בְּגוּף הַכְּלָל.

צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, שֶׁתִּהְיֶה הַתֵּבָה מְאִירָה, שֶׁיַּכְנִיס הָאָדָם אֶת כָּל כֹּחוֹ וְכַוָּנָתוֹ בְּכָל תֵּבָה וְתֵבָה שֶׁהוּא מוֹצִיא מִפִּיו.

הָרוֹצֶה לְהַצִּיל אֶת חֲבֵרוֹ מִן הַבּוֹר, חַיָּב לְהַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ וְלִרְכֹּן אֵלָיו, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לֶאֱחֹז בּוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ.

אַתֶּם שׁוֹאֲלִים מָה הוּא דֶּגֶל, כְּלוּם מַקֵּל עִם פִּסַּת בַּד? לֹא, דֶּגֶל הוּא יוֹתֵר מִזֶּה, בְּדֶגֶל מַנְהִיגִים בְּנֵי אָדָם, וּבִשְׁבִילוֹ הֵם חַיִּים וּמֵתִים.

רַעְיוֹן טָהוֹר וּמַלְבִּיב מְשַׁכְנֵעַ בִּגְבוּרָתוֹ גַּם אֶת הַלְּבָבוֹת הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר.

לֹא הַכִּידוֹנִים מוֹשְׁלִים בָּעוֹלָם, אֶלָּא הָרַעְיוֹנוֹת.

אִי אֶפְשָׁר לְהָנִיעַ עַם בִּכְפִיָּה, נִתָּן לְהוֹבִיל אוֹתוֹ רַק בְּכֹחָהּ שֶׁל תִּקְוָה.

אֵין אָדָם עָשִׁיר דַּיּוֹ אוֹ חָזָק דַּיּוֹ כְּדֵי לְהַעֲתִיק עַם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, רַק רַעְיוֹן יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת.

אֵינִי יוֹדֵעַ מָה הָעָם רוֹצֶה, אֲנִי יוֹדֵעַ מָה רָצוּי לָעָם וּמָה נָחוּץ לוֹ.

לֹא חָשׁוּב מָה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִים, חָשׁוּב מָה יַעֲשׂוּ הַיְּהוּדִים.

הַחֲלוּץ הוּא הָאִישׁ הָעוֹשֶׂה בְּעַצְמוֹ אֶת מָה שֶׁהוּא תּוֹבֵעַ מֵאֲחֵרִים.

צְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ רַק מַכְשִׁיר צְבָאִי, הוּא בֵּית יוֹצֵר לְעַם, הַמְּאַחֵד אֶת כָּל הַשְּׁבָטִים וּמְחַנֵּךְ לְעַרְבוּת הֲדָדִית.

הַדֻּגְמָה הָאִישִׁית הִיא הַכֹּחַ הַמְחַנֵּךְ הֶעָצוּם בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ בְּיַד הָאָדָם.

אֵין מַנְהִיג רַשַּׁאי לְהִסָּרֵךְ אַחֲרֵי הַצִּבּוּר, עָלָיו לָלֶכֶת בְּרֹאשׁ גַּם כַּאֲשֶׁר הַדֶּרֶךְ קָשָׁה וְאֵינָהּ מְקֻבֶּלֶת עַל הַכֹּל.

הַמַּעֲשֶׂה הַחֲלוּצִי הוּא תָּמִיד מַעֲשֶׂה שֶׁל יְחִידִים הַמְּעִזִּים לִפְרֹץ נָתִיב לִפְנֵי שֶׁהָרַבִּים מוּכָנִים לְכָךְ.

הָעוֹלָם לֹא יֵחָרֵב בִּידֵי עוֹשֵׂי הָרָע, אֶלָּא בִּידֵי אֵלֶּה הַמַּבִּיטִים מִן הַצַּד וְאֵינָם עוֹשִׂים דָּבָר.

אֵינֶנִּי מְלַמֵּד אֶת תַּלְמִידַי לְעוֹלָם, אֲנִי רַק מְנַסֶּה לְסַפֵּק לָהֶם אֶת הַתְּנָאִים שֶׁבָּהֶם יוּכְלוּ לִלְמֹד.

מְעַטִּים הָאֲנָשִׁים הַמְסֻגָּלִים לְהַבִּיעַ בְּשַׁלְוָה דֵּעוֹת הַשּׁוֹנוֹת מִן הַדֵּעוֹת הַקְּדוּמוֹת שֶׁל סְבִיבָתָם הַחֶבְרָתִית. מַרְבִּית הָאֲנָשִׁים אֲפִלּוּ אֵינָם מְסֻגָּלִים לְגַבֵּשׁ דֵּעוֹת כָּאֵלֶּה.

הַמְּדִינָה נוֹצְרָה עֲבוּר הָאָדָם, וְלֹא הָאָדָם עֲבוּר הַמְּדִינָה.

כְּדִי לִהְיוֹת חָבֵר לְלֹא דּוֹפִי בְּעֵדֶר שֶׁל כְּבָשִׂים, עָלֶיךָ לִהְיוֹת קוֹדֶם כֹּל כֶּבֶשׂ.

דּוֹרוֹת יָבוֹאוּ וְיִתְקַשּׁוּ לְהַאֲמִין כִּי אִישׁ כָּזֶה, בְּבָשָׂר וָדָם, הִלֵּךְ פַּעַם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַזֹּאת.

חֹפֶשׁ הַהוֹרָאָה וְחֹפֶשׁ הַבַּעַת הַדֵּעָה בִּסְפָרִים וּבָעִתּוֹנוּת הֵם הַיְסוֹד לְהִתְפַּתְּחוּתוֹ הַבְּרִיאָה וְהַטִּבְעִית שֶׁל כָּל עַם.

מָה שֶׁנָּחוּץ לָנוּ כָּעֵת הוּא קֶשֶׁר קָרוֹב יוֹתֵר וַהֲבָנָה טוֹבָה יוֹתֵר בֵּין אֲנָשִׁים וּקְהִלּוֹת, וּבִטּוּל הָאֶגוֹאִיזְם וְהַגַּאֲוָה.

נִהוּל הוּא לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים נָכוֹן, מַנְהִיגוּת הִיא לַעֲשׂוֹת אֶת הַדְּבָרִים הַנְּכוֹנִים.

הַדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּתִקְשֹׁרֶת הוּא לִשְׁמֹעַ אֶת מָה שֶׁלֹּא נֶאֱמַר.

דַּרְגָּה אֵינָהּ מַעֲנִיקָה זְכֻיּוֹת יֶתֶר וְלֹא כֹּחַ, הִיא מַטִּילָה אַחְרָיוּת.

הַמְּנַהֵל הַיָּעִיל בּוֹנֶה עַל נְקֻדּוֹת חֹזֶק, שֶׁל עַצְמוֹ וְשֶׁל אֲחֵרִים, וְאֵינוֹ מְבַסֵּס אֶת עֲבוֹדָתוֹ עַל חֻלְשׁוֹת.

תַּפְקִידוֹ שֶׁל הַנִּהוּל הוּא לִגְרוֹם לִבְנֵי אָדָם לִפְעֹל יַחְדָּו, לַעֲשׂוֹת אֶת נְקֻדּוֹת הַחֹזֶק שֶׁלָּהֶם מוֹעִילוֹת וְאֶת חֻלְשׁוֹתֵיהֶם לַחֲסְרוֹת מַשְׁמָעוּת.

הַמַּנְהִיג שֶׁל הֶעָבָר יָדַע כֵּיצַד לְצַוּוֹת, הַמַּנְהִיג שֶׁל הֶעָתִיד יֵדַע כֵּיצַד לִשְׁאוֹל.

הַשְּׁאֵלָה הַמַּכְרִיעָה אֵינָהּ כֵּיצַד אַצְלִיחַ לְהַשִּׂיג, אֶלָּא מָה אֲנִי יָכוֹל לִתְרֹם.

רַק שְׁלוֹשָׁה דְבָרִים מִתְרַחֲשִׁים מֵאֲלֵיהֶם בְּאִרְגּוּנִים: חִכּוּךְ, בִּלְבּוּל וִירִידָה בַּבִּצּוּעִים. כָּל הַשְּׁאָר דּוֹרֵשׁ מַנְהִיגוּת.

אִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לְנַהֵל אֲחֵרִים, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא מְסֻגָּל לְנַהֵל קֹדֶם כֹּל אֶת עַצְמוֹ.

מַטְּרָתוֹ שֶׁל אִרְגּוּן הִיא לְאַפְשֵׁר לִבְנֵי אָדָם רְגִילִים לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים יוֹצְאֵי דֹּפֶן.

מַנְהִיגִים יְעִילִים בֶּאֱמֶת לְעוֹלָם אֵינָם אוֹמְרִים אֲנִי. הֵם לֹא חוֹשְׁבִים אֲנִי, אֶלָּא חוֹשְׁבִים אֲנַחְנוּ, הֵם חוֹשְׁבִים צֶוֶת.

עוֹבְדֵי יֶדַע אֵינָם עֲלוּת שֶׁיֵּשׁ לְצַמְצֵם, אֶלָּא נֶכֶס שֶׁיֵּשׁ לְטַפֵּחַ וּלְהַצְמִיחַ.

קַבֵּל אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁעָלֶיךָ לְהִתְיַחֵס לִבְנֵי אָדָם כְּיְחִידִים, שֶׁכֵּן אֵין בַּמְּצִיאוּת כֹּחַ עֲבוֹדָה אָחִיד.

הַהַנָּחָה שֶׁרַק מְנַהֲלִים בְּכִירִים מְקַבְּלִים הַחְלָטוֹת חֲשׁוּבוֹת הִיא טָעוּת מְסֻכֶּנֶת. בְּאִרְגּוּן מְבֻסַּס יֶדַע, כָּל אָדָם נִדְרָשׁ לְקַבֵּל הַחְלָטוֹת בַּעֲלוֹת הַשְׁפָּעָה.

מַנְהִיגוּת הִיא הֲרָמַת חֲזוֹנוֹ שֶׁל אָדָם לְמַרְאוֹת גְּבוֹהִים יוֹתֵר, הַעֲלָאַת בִּצּוּעָיו לִרְמָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר, וּבְנִיַּת אִישִׁיּוּתוֹ מֵעֵבֶר לִמְגְבָּלוֹתֶיהָ הָרְגִילוֹת.

מוּטָב לִשְׁהוֹת בִּמְחִצַּת אֲנָשִׁים הַטּוֹבִים מִמְּךָ. בְּחַר שֻׁתָּפִים שֶׁהִתְנַהֲגוּתָם טוֹבָה מִשֶּׁלְּךָ, וְאַתָּה תִּסָּחֵף בְּאוֹתוֹ כִּוּוּן.

אֱמֹר לִי מִי הֵם הַגִּבּוֹרִים שֶׁלְּךָ, וְאֹמַר לְךָ מִי אַתָּה תִּהְיֶה.

כָּל דּוֹר חַיָּב, מִתּוֹךְ עֲרָפֶל יַחֲסִי, לְגַלּוֹת אֶת יִעוּדוֹ, לְהַגְשִׁים אוֹתוֹ אוֹ לִבְגֹּד בּוֹ.

אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר לָעָם אֶת הַכֹּל, בִּתְנַאי יָחִיד שֶׁבֶּאֱמֶת רוֹצִים שֶׁהוּא יָבִין.

הָאֱנוֹשׁוּת מְצַפָּה מֵאִתָּנוּ לְמַשֶּׁהוּ אַחֵר מֵאֲשֶׁר חִקּוּי קָרִיקָטוּרִי וּמְגֻחָךְ.

עַד שֶׁלַּאֲרָיוֹת יִהְיוּ הִיסְטוֹרְיוֹנִים מִשֶּׁלָּהֶם, תּוֹלְדוֹת הַצַּיִד יְפָאֲרוּ תָּמִיד אֶת הַצַּיָּד.

אֶחָד הַמִּבְחָנִים הָאֲמִתִּיִּים בְּיוֹתֵר שֶׁל יוֹשְׁרָה הוּא סֵרוּבָהּ הַנָּחוּשׁ לְהִתְפַּשֵּׁר.

כָּל תַּרְבּוּת נוֹלֶדֶת מִמִּפְגָּשׁ וּמֵעִרְבּוּב, וְרַק בַּבְּדִידוּת וּבַהִסְתַּגְּרוּת הִיא גּוֹוַעַת.

הַמַּעֲשֶׂה הוּא הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר לוֹמַר.

בִּצּוּרִים שֶׁל רַעְיוֹנוֹת שָׁוִים יוֹתֵר מִבִּצּוּרִים שֶׁל אֶבֶן.

עַם מַשְׂכִּיל יִהְיֶה תָּמִיד עַם חָזָק וּבֶן חוֹרִין.

הַמִּלִּים לֹא נוֹעֲדוּ כְּדֵי לְכַסּוֹת עַל הָאֱמֶת, אֶלָּא כְּדֵי לוֹמַר אוֹתָהּ.

עֵינֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים הֵן בָּתֵּי הַכֶּלֶא שֶׁלָּנוּ, מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם הֵן הַכְּלוּבִים שֶׁלָּנוּ.

נַסֵּה לִהְיוֹת קֶשֶׁת בֶּעָנָן שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר.

אֵינֶנִּי מְבַקֶּשֶׁת שֶׁיִּהְיֶה לָהֶן כֹּחַ עַל גְּבָרִים, אֶלָּא עַל עַצְמָן.

צֶדֶק, וְלֹא נְדָבָה, הוּא מָה שֶׁחָסֵר בָּעוֹלָם.

יָדַעְתִּי שֶׁמִּישֶׁהוּ חַיָּב לַעֲשׂוֹת אֶת הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן, וְגָמַרְתִּי בְּדַעְתִּי שֶׁלֹּא לָזוּז.

כָּל אָדָם חַיָּב לִחְיוֹת אֶת חַיָּיו כְּמוֹפֵת לַאֲחֵרִים.

זִכְרוֹנוֹת חַיֵּינוּ, פָּעֳלֵנוּ וּמַעֲשֵׂינוּ יַמְשִׁיכוּ לִחְיוֹת בְּקִרְבָּם שֶׁל אֲחֵרִים.

הַשְּׁתִיקָה שֶׁלָּךְ לֹא תָּגֵן עָלַיִךְ.

אֵינֶנִּי בַּת חוֹרִין כָּל עוֹד אִשָּׁה אַחֶרֶת אֵינָהּ חָפְשִׁיָּה, גַּם אִם כְּבָלֶיהָ שׁוֹנִים מְאֹד מִכְּבָלַי שֶׁלִּי.

כִּמְעַט כָּל אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד בִּמְצוּקָה, אַךְ אִם בִּרְצוֹנְךָ לִבְחֹן אֶת אָפְיוֹ שֶׁל אָדָם, תֵּן בְּיָדוֹ כֹּחַ.

הַאִם אֵינֶנִּי מַשְׁמִיד אֶת אוֹיְבַי כַּאֲשֶׁר אֲנִי הוֹפֵךְ אוֹתָם לִידִידַי?

בַּיִת הַמְפֻלָּג בְּתוֹךְ עַצְמוֹ לֹא יוּכַל לַעֲמֹד.

אַתָּה יָכוֹל לְהוֹנוֹת חֵלֶק מֵהָאֲנָשִׁים כָּל הַזְּמַן, וְאֶת כָּל הָאֲנָשִׁים חֵלֶק מֵהַזְּמַן, אֲבָל אֵינְךָ יָכוֹל לְהוֹנוֹת אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים כָּל הַזְּמַן.

לְלֹא אֵיבָה כְּלַפֵּי אִישׁ, עִם חֶסֶד לַכֹּל, וּבִנְחִישׁוּת בַּצֶּדֶק כְּפִי שֶׁנִּתַּן לָנוּ לִרְאוֹת אֶת הַצֶּדֶק.

לֹא הַמְּבַקֵּר הוּא שֶׁקּוֹבֵעַ, לֹא הָאִישׁ הַמַּצְבִּיעַ עַל מְעִידַת הֶחָזָק, אוֹ עַל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ עוֹשֵׂה הַמַּעֲשֶׂה יָכוֹל הָיָה לְהֵיטִיב עֲשׂוֹת. הַכָּבוֹד שַׁיָּךְ לָאִישׁ שֶׁנִּמְצָא בֶּאֱמֶת בְּתוֹךְ הַזִּירָה, שֶׁפָּנָיו מֻכְתָּמוֹת בְּאָבָק, בְּזֵעָה וּבְדָם.

דַּבֵּר בְּרֹךְ וּשְׂא עִמְּךָ מַקֵּל עָבֶה, וְכָךְ תַּגִּיעַ רָחוֹק.

הַמְּנַהֵל הַטּוֹב בְּיוֹתֵר הוּא זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּי שֵׂכֶל כְּדֵי לִבְחֹר אֲנָשִׁים טוֹבִים לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁהוּא רוֹצֶה שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְדַי שְׁלִיטָה עַצְמִית כְּדֵי לֹא לְהִתְעָרֵב בְּמַעֲשֵׂיהֶם בְּעוֹדָם עוֹשִׂים זֹאת.

הָאֹפִי הוּא הַגּוֹרֵם הַמַּכְרִיעַ, בַּטְּוָח הָאָרֹךְ, בְּחַיָּיו שֶׁל הַיָּחִיד וּבְחַיֵּיהֶן שֶׁל אֻמּוֹת כְּאֶחָד.

מוּטָב לִהְיוֹת רִאשׁוֹן בִּכְפָר נִדָּח, מֵאֲשֶׁר שֵׁנִי בְּרוֹמָא.

עַם לְלֹא יְדִיעַת עֲבָרוֹ הַהִיסְטוֹרִי, מוֹצָאוֹ וְתַרְבּוּתוֹ, דּוֹמֶה לְעֵץ לְלֹא שָׁרָשִׁים.

קוּמוּ, עַם אַדִּיר, הַשִּׂיגוּ כָּל מָה שֶׁתַּחְפְּצוּ.

הַתְּבוּנָה מוֹשֶׁלֶת בָּעוֹלָם, הַבַּעֲרוּת נוֹשֵׂאת בַּנֶּטֶל.

מַטָּרוֹת אָנוֹכִיּוֹת שֶׁאַתָּה מְשָׁרֵת יָמוּתוּ עִמְּךָ וְיֵרְדוּ עִמְּךָ לַקֶּבֶר, אַךְ מַטָּרוֹת שֶׁאַתָּה מְשָׁרֵת לְמַעַן הָאֱנוֹשׁוּת יִמְצְאוּ תְּמִיכָה וְיוֹסִיפוּ לִחְיוֹת לָעַד.

אֵין לָאֵל יָדַיִם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מִלְּבַד יָדֶיךָ, אֵין לוֹ רַגְלַיִם זוּלַת רַגְלֶיךָ.

הַהִתְעוֹרְרוּת הָעַצְמִית שֶׁלְּךָ הִיא הַשֵּׁרוּת הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהַעֲנִיק לָעוֹלָם.

סֵפֶר הוּא הוֹכָחָה לְכָךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם מְסֻגָּלִים לְחוֹלֵל קְסָמִים.

נצח דרך הפעולות שלך, לא באמצעות ויכוח.

הדגימו, אל תסבירו.

התלבש בשביל המשרה שאתה רוצה - לא בשביל המשרה שיש לך.

אמונה פנימית היא המרכיב הסודי במכירות.

היכנס לפעולה עם תעוזה. אם אינך בטוח בדרך פעולה, אל תנסה אותה. ביישנות היא מסוכנת: עדיף להיכנס באומץ. כל טעות שאתה מבצע באמצעות חוצפה, מתוקנת בקלות עם יותר תעוזה.

תמיד אמור פחות מההכרחי.

המוניטין שלך הוא אבן הפינה של הכוח שלך. הגן עליו בחייך.

אל תקבל את התפקיד שהחברה מייעדת לך. צור את עצמך מחדש.

הסתייגות כזאת, ואפילו התנגדות, של אחדים היא תכונה מועילה ורכיב הכרחי בהתקדמות האנושית, בדיוק כמו הקליטה המהירה וההתלהבות של אחרים. כך, גוש שמתנגד לכוח בתחילה, ברגע שהוא מתחיל לנוע, הוא מוסיף לאנרגיה.

יש לכבד כל אדם כאדם, אך אין להעריץ איש.

כשאתם עושים דבר מתוך שיקול ברור שיש לעשותו, לעולם אל תחששו להיראות עושים אותו, גם אם רוב האנשים יחשבו עליו אחרת. אם אינו ראוי, הימנעו מעשייתו; ואם הוא ראוי, מדוע לחשוש מהמבקרים?

האלימות היא מפלטו האחרון של חסר הכישרון.

מהו הממשל הטוב ביותר? זה שמלמד אותנו למשול בעצמנו.

בכל פעם שאתה מוצא את עצמך בצד הרוב, הגיע הזמן לעצור ולהרהר.

מול התקפת הצחוק שום דבר לא יכול לעמוד.

טובה מאלף מילים ריקות מילה אחת המביאה שלווה.

קל לחיות בעולם לפי דעת העולם, וקל לחיות בבדידות לפי דעתנו, אבל האדם הגדול הוא זה ששומר בתוך ההמון, במתיקות מושלמת, על העצמאות של הבדידות.

הדעה הראשונה שמגבשים על שליט ועל תבונתו נקבעת לפי האנשים שסביבו.

אין דבר קשה יותר לקחת על עצמך, מסוכן יותר לנהל, או מפוקפק יותר בהצלחתו, מאשר לעמוד בראש הכנסתו של סדר דברים חדש.

אתה רוצה שיאמינו בטוב שבך? אל תאמר אותו בעצמך.

רהיטות בלתי פוסקת מעייפת.

החנופה היא מטבע מזויף, שרק היוהרה שלנו מאפשרת לו להיות במחזור.

אפשר לתת עצות, אבל אי אפשר להנחיל התנהגות.

לשבח מעשים טובים בלב שלם, פירושו במידה מסוימת לקחת בהם חלק.

מי שמרבה לשאול ילמד הרבה ויסב הנאה רבה, ובמיוחד אם יכוון את שאלותיו לתחום שבו מומחים האנשים שהוא שואל.

מעט דברים עוזרים לאדם יותר מאשר להטיל עליו אחריות ולהודיע לו שסומכים עליו.

הדוגמה משפיעה תמיד יותר מן ההוראה.

אם המחשבה משחיתה את הלשון, גם הלשון יכולה להשחית את המחשבה.

האויב הגדול של שפה בהירה הוא חוסר כנות.

הטוב, אם הוא קצר, טוב פי שניים; ואפילו הרע, אם הוא מועט, אינו רע כל כך.

הדברים אינם נחשבים לפי מה שהם, אלא לפי מה שהם נראים. מעטים הם המסתכלים פנימה, ורבים המסתפקים במראית העין.

הסירוב של אנשים מסוימים מוערך יותר מההסכמה של אחרים, כי "לא" מוזהב משביע יותר מ"כן" יבש.

החיצים חודרים את הגוף, אבל מילים רעות חודרות את הנפש.

עצה מתקבלת בברכה רק לעתים רחוקות, ומי שזקוקים לה יותר מכולם, אוהבים אותה פחות מכולם.

שא את השכלתך כמו את שעונך, בכיס פנימי; ואל תוציא אותה ותצלצל בה רק כדי להראות שיש לך כזו.

עוולות נסלחות לעתים קרובות, אבל בוז לעולם לא. הגאווה שלנו זוכרת אותו לעד.

ככלל, מי שמראים נכונות לעזור לעצמם, אינם צריכים לחשוש שלא יקבלו עזרה מאחרים.

כשאתה עומד מול קהל, זכור שלפניך רק גברים ונשים. דבר אליהם כפי שאתה מדבר אל גברים ונשים אחרים בשיחה היומיומית.

אנשים תמיד יעדיפו לעשות עסקים עם אדם שהליכותיו יציבות ושקולות.

שליטה עצמית היא כוח; מחשבה נכונה היא שליטה; שלווה היא עוצמה.

אין חובה שאנו מזלזלים בה כל כך כמו החובה להיות מאושרים. כשאנחנו מאושרים, אנחנו זורעים בעולם טובות אלמוניות, שנשארות עלומות אפילו לנו עצמנו.

גבר או אישה מאושרים הם מציאה טובה יותר משטר של חמש לירות. הם מוקד שמקרין רצון טוב, וכניסתם לחדר היא כאילו הודלק עוד נר.

העשיר מכולם הוא האדם שהביא את חייו שלו לשלמות המרבית, ויש לו גם ההשפעה המועילה הרחבה ביותר.

הטוב ההולך וגדל בעולם תלוי בחלקו במעשים שאינם נרשמים בהיסטוריה; ושהדברים אינם רעים לך ולי כפי שיכלו להיות, הוא בחלקו בזכות הרבים שחיו בנאמנות חיים נסתרים, ונחים בקברים שאיש אינו פוקד.

אופי הוא כוח, והוא הפרסומת הטובה ביותר בעולם.

העולם תמיד מקשיב לאדם שיש בו רצון.

הציוויליזציה היא חיפוש ארוך וחרד אחרי אנשים כאלה בדיוק.

אני רוצה להקרין בריאות, עליזות, אומץ רגוע ורצון טוב.

הערכה ובושה הן, מכל התמריצים, החזקות ביותר לנפש, משעה שהיא למדה להרגיש בהן טעם.

אין דבר שמתגלה כמכביד ובלתי צודק כמו ממשל חלש.

בלי כוח ועצמאות, עיר עשויה להכיל נתינים טובים, אבל לא יכולים להיות בה אזרחים פעילים.

ואף על פי כן אסיפות מקומיות של אזרחים הן חוזקן של אומות חופשיות. אסיפות העיר הן לחירות מה שבתי הספר היסודיים הם למדע.

התאגדות היא פשוט ההסכמה הפומבית שמספר אנשים נותנים לעקרונות מסוימים, וההתחייבות שהם נוטלים על עצמם לקדם אותם.

בני אדם אינם מתקלקלים מעצם השימוש בכוח ואינם נשפלים מהרגל הציות, אלא משימוש בכוח שהם מאמינים שהוא בלתי חוקי ומציות לעוול שנראה להם כזה.

ריסון עצמי, והם מוצאים את העזרה הגדולה ביותר להשגת המידה הזאת בהתנהגות המכבדת של הזקנים מהם, המוצגת לפניהם יום יום.

בוא וקח אותם.

האוצר הטוב ביותר שיכול להיות לאדם הוא לשון חסכנית, וההנאה הגדולה ביותר היא לשון המתנהלת במידה; כי אם תדבר רעה, עד מהרה ידברו עליך רעה גדולה יותר.

ענף מן העץ מתכופף כשנוהגים בו ברכות; אם תנסה עליו את כוחך, תשבור אותו. ברכות חוצים מים, ולא תנצח נהר אם תשחה נגד הזרם.

כשם שעדר שלם בשדה נופל בגלל הגרדת של אחד, כך גם ענב מקבל את צבעו הכהה מן הענב שהוא רואה.

אל תחשיב לחלשים את אלה שמוותרים בנקודה מסוימת לטובתם, אלא את אלה שגוברים לרעתם.

משול בעצמך לא פחות מאשר בנתיניך, ודע שאתה מלך במובן הנעלה ביותר כשאינך עבד לשום הנאה, אלא שולט בתשוקותיך ביד חזקה יותר מאשר בעמך.

כל מי שאינם מכירים אותך מקרוב יחשבו שאתה דומה לאלה שאתה חי בחברתם.

רוח השיחה טמונה הרבה פחות בהפגנת שכל רב, והרבה יותר בעזרה לאחרים למצוא את שכלם. מי שיוצא משיחה איתך מרוצה מעצמו ומשכלו, מרוצה ממך לגמרי.

הדוגמה היא אחד המורים החזקים ביותר, אף שהיא מלמדת בלי לשון. ההוראה יכולה להראות לנו את הדרך, אבל הדוגמה השקטה והמתמשכת, שעוברת אלינו בהרגלים וחיה איתנו במציאות, היא שנושאת אותנו קדימה.

הלב וכוח הנפש הם שעושים אנשים רהוטים. ולכן גם לבלתי מנוסים, אם רק נסערו מרגש כלשהו, אין מחסור במילים.