ציטוטים על אסטרטגיה וקבלת החלטות

לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה

וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאִפָּנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה

הַיּוֹם קָצָר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה

עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם

טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ, טוֹב אֶרֶךְ־רוּחַ מִגְּבַהּ־רוּחַ

לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע וְנָבִא לְבַב חָכְמָה

צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף

הַהַתְחָלָה הִיא הַחֵלֶק הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּכָל מְלָאכָה

אֲנַחְנוּ מָה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים שׁוּב וָשׁוּב. מְצוּיָנוּת אֵינָהּ מַעֲשֶׂה אֶחָד אֶלָּא הֶרְגֵּל

סְנוּנִית אַחַת אֵינָהּ מְבִיאָה אֶת הָאָבִיב

אֵין אָדָם קָמְצָן בִּזְמַנּוֹ, וְדַוְקָא בּוֹ הָיָה מֻתָּר לִהְיוֹת

לִלְמֹד בְּלִי לַחֲשֹׁב הוּא מַאֲמָץ לַשָּׁוְא; לַחֲשֹׁב בְּלִי לִלְמֹד הוּא מְסֻכָּן

אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? הַמְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת

בַּמָּקוֹם שֶׁאֵין אִישׁ — הֱוֵי אִישׁ

בְּרֹב יוֹעֲצִים תְּשׁוּעָה

הַרְבֵּה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי, וּמֵחֲבֵרַי יוֹתֵר מֵרַבּוֹתַי, וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּן

מַעֲלָה גְּדוֹלָה בַּצְּדָקָה — הַמַּחֲזִיק בְּיַד חֲבֵרוֹ עַד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לִשְׁאֹל

אל תלך בעקבות השביל — לך לְאָן שאין שביל, והשאר אחריך דרך.

אין די בלהיות עסוק; גם הנמלים עסוקות. השאלה היא במה אנחנו עסוקים.

אם תרצו , אין זו אגדה.

אַל תַּכְרִיחוּ אֶת הַיְּלָדִים לִלְמֹד בְּכֹפֶר, אֶלָּא הַנְחוּ אוֹתָם דֶּרֶךְ מִשְׂחָק

וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי?

אֱמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה.

הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי.

הַחִפָּזוֹן וְהַמְּהִירוּת הֵם מִיסוֹד הַיֵּצֶר הָרַע.

מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוֹקָא בִּתְרֵין.

דֵּעוֹת הָאָדָם וּמַעֲשָׂיו... יִמָּשֵׁךְ אַחַר רֵעָיו וַחֲבֵרָיו וְנוֹהֵג בְּמִנְהַג אַנְשֵׁי מְדִינָתוֹ. לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִתְחַבֵּר לַצַּדִּיקִים.

טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק.

אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה, וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם.

בֵּירָא דִשְׁתֵית מִינֵיהּ מַיָּא – לָא תִּשְׁדֵי בֵּיהּ קָלָא.

תָּפַסְתָּ מְרֻבֶּה - לֹא תָּפַסְתָּ, תָּפַסְתָּ מֻעָט - תָּפַסְתָּ.

דֶּרֶךְ אֱוִיל יָשָׁר בְּעֵינָיו, וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם.

הֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ.

פְּרוּטָה לִפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל.

וּדְלָא מוֹסִיף יָסֵיף.

הָפֵר מַחֲשָׁבוֹת בְּאֵין סוֹד, וּבְרֹב יוֹעֲצִים תָּקוּם.

אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד.

וְאַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ.

לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן, וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ.

הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים יֶחְכָּם, וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ.

כָּל הַמְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל חֲבֵרוֹ וְהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ דָבָר, הוּא נַעֲנֶה תְּחִלָּה.

לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם קוֹרַת בֵּיתוֹ וְיִקַּח מִנְעָלִים לְרַגְלָיו.

אַל תָּטִיל דּוֹפִי בְּבַר יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי בַּעֲלֵי מוּמִים רַבִּים יֶשְׁנָם, וְאַף עַל פִּי כֵן שָׁלֵם הוּא.

מֵשִׁיב דָּבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמָע, אִוֶּלֶת הִיא לוֹ וּכְלִמָּה.

צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מִן הַחָכְמוֹת, רַק לְהִתְנַהֵג בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת.

לְעוֹלָם יַשְׁלִישׁ אָדָם אֶת מָעוֹתָיו: שְׁלִישׁ בַּקַּרְקַע, וּשְׁלִישׁ בִּפְרַקְמַטְיָא, וּשְׁלִישׁ תַּחַת יָדוֹ.

כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. וְכָל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת.

לֹא הָעַכְבָּר גּוֹנֵב אֶלָּא הַחֹר גּוֹנֵב.

מַחְשְׁבוֹת חָרוּץ אַךְ לְמוֹתָר, וְכָל אָץ אַךְ לְמַחְסוֹר.

בִּתְחַבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ מִלְחָמָה, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ

סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה

חָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ

אֵין חָכָם כְּבַעַל נִסָּיוֹן

כָּל הַמִּתְיַעֵץ בַּזְּקֵנִים אֵינוֹ נִכְשָׁל

יָדֹעַ תֵּדַע פְּנֵי צֹאנֶךָ, שִׁית לִבְּךָ לַעֲדָרִים.

כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת כְּנֶגֶד אַנְשֵׁי בֵיתוֹ וְלֹא מָחָה, נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ

אֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֵרָתָהּ אֲפִילוּ כִּמְלֹא נִימָא

לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם.

אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר, כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם.

הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לִפְרוֹזְדוֹר בפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא, הַתְקֵן עַצְמְךָ בַּפְּרוֹזְדוֹר כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין.

הַכֹּל נָתוּן בְּעֵרָבוֹן, וּמְצוּדָה פְרוּסָה עַל כָּל הַחַיִּים. הַחֲנוּת פְּתוּחָה, וְהַמַּקִיף מַקִיף, וְהַפִּנְקָס פָּתוּחַ, וְהַיָּד כּוֹתֶבֶת.

וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם.

כִּי הַכַּעַס מְסַלֵּק מִן הָאָדָם אֶת הַדַּעַת.

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.

כָּל דֶּרֶךְ אִישׁ יָשָׁר בְּעֵינָיו, וְתֹכֵן לִבּוֹת ה'.

לְעוֹלָם יִהְיוּ כָּל בְּנֵי אָדָם בְּעֵינֶיךָ כְּלִסְטִים, וֶהֱוֵי מְכַבְּדָן כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל.

רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב.

לֹא־תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים, וְלֹא־תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם.

גְּדוֹלָה שִׁמּוּשָׁהּ שֶׁל תּוֹרָה יוֹתֵר מִלִּמּוּדָהּ.

שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ.

לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ, וַה' יָכִין צַעֲדוֹ

כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר, וּכְנָהָר שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵק

הִנְנִי עֹשֶׂה חֲדָשָׁה עַתָּה תִצְמָח, הֲלוֹא תֵדָעוּהָ; אַף אָשִׂים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ, בִּישִׁימוֹן נְהָרוֹת

הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה.

הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע, וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת.

אַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כְעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִין, וּכְשֶׁיִּהְיוּ בַעֲלֵי דִינִין עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כִּרְשָׁעִים, וּכְשֶׁנִּפְטָרִים מִלְּפָנֶיךָ יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כִּזְכָּאִין כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין.

הֱוֵי מַרְבֶּה לַחְקֹר אֶת הָעֵדִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בִּדְבָרֶיךָ, שֶׁמָּא מִתּוֹכָם יִלְמְדוּ לְשַׁקֵּר.

חֲכָמִים, הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם, שֶׁמָּא תָחוֹבוּ חוֹבַת גָּלוּת וְתִגְלוּ לִמְקוֹם מַיִם הָרָעִים, וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל.

עֲשֵׂה לְךָ רַב, וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק, וְאַל תַּרְבֶּה לְעַשֵּׂר אֹמָדוֹת.

אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם? כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם.

הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת, שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לְאָדָם אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָן, נִרְאִין כְּאוֹהֲבִין בִּשְׁעַת הֲנָאָתָן, וְאֵין עוֹמְדִין לוֹ לְאָדָם בִּשְׁעַת דָּחְקוֹ.

שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ. וֶהֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִכָּוֶה.

הֱוֵי שָׁקוּד לִלְמוֹד תּוֹרָה, וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאַפִּיקוֹרוֹס, וְדַע לִפְנֵי מִי אַתָּה עָמֵל, וְנֶאֱמָן הוּא בַעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתְךָ.

רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר, הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ.

רַבִּי דוֹסָא בֶן הַרְכִּינַס אוֹמֵר, שֵׁנָה שֶׁל שַׁחֲרִית, וְיַיִן שֶׁל צָהֳרַיִם, וְשִׂיחַת הַיְלָדִים, וִישִׁיבַת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ, מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ מַרְגִּילִין לְעֶרְוָה. מַסֹּרֶת סְיָג לַתּוֹרָה, מַעַשְׂרוֹת סְיָג לָעֹשֶׁר, נְדָרִים סְיָג לִפְרִישׁוּת.

הַחוֹשֵׂךְ עַצְמוֹ מִן הַדִּין, פּוֹרֵק מִמֶּנּוּ אֵיבָה וְגָזֵל וּשְׁבוּעַת שָׁוְא. וְהַגַּס לִבּוֹ בְהוֹרָאָה, שׁוֹטֶה רָשָׁע וְגַס רוּחַ.

אַל תְּהִי דָן יְחִידִי, שֶׁאֵין דָּן יְחִידִי אֶלָּא אֶחָד. וְאַל תֹּאמַר קַבְּלוּ דַעְתִּי, שֶׁהֵן רַשָּׁאִין וְלֹא אָתָּה.

כָּל כְּנֵסִיָּה שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם.

אַרְבַּע מִדּוֹת בַּתַּלְמִידִים: מַהֵר לִשְׁמוֹעַ וּמַהֵר לְאַבֵּד, יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ. קָשֶׁה לִשְׁמוֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד, יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִּשְׂכָרוֹ. מַהֵר לִשְׁמוֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד, חָכָם. קָשֶׁה לִשְׁמוֹעַ וּמַהֵר לְאַבֵּד, זֶה חֵלֶק רָע.

כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹהִי מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם? זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם? זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶן קִיסְמָא: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָגַע בִּי אָדָם אֶחָד... אָמַר לִי: רַבִּי, רְצוֹנְךָ שֶׁתָּדוּר עִמָּנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶלֶף אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב? אָמַרְתִּי לוֹ: אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁבָּעוֹלָם, אֵינִי דָר אֶלָּא בִּמְקוֹם תּוֹרָה.

אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לִפְתֹּר בְּעָיוֹת בְּאוֹתָהּ רָמַת חֲשִׁיבָה שֶׁבָּהּ יָצַרְנוּ אוֹתָן.

הַמְּחִיר שֶׁאֲנָשִׁים טוֹבִים מְשַׁלְּמִים עַל אֲדִישׁוּת לְעִנְיְנֵי הַצִּבּוּר, הוּא לִהְיוֹת נִשְׁלָטִים בִּידֵי אֲנָשִׁים נְחוּתִים.

אֱמֹר תְּחִלָּה לְעַצְמְךָ מָה אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת, וְאָז עֲשֵׂה אֶת מָה שֶׁעָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת.

כַּאֲשֶׁר הַכַּעַס גּוֹאֶה בְּךָ, חֲשֹׁב עַל הַתּוֹצָאוֹת.

אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יַחֲשֹׁב עַל הָרָחוֹק, יִמְצָא אֶת הַדְּאָגָה לְפֶתַח דַּלְתּוֹ.

הַטֶּבַע אֵינוֹ מְמַהֵר, וְאַף עַל פִּי כֵן הַכֹּל מֻשָּׂג.

הַמַּנְהִיג הַטּוֹב בְּיוֹתֵר הוּא זֶה שֶׁבְּקִיּוּמוֹ בְּקוֹשִׁי מַרְגִּישִׁים, וּכְשֶׁמְּלַאכְתּוֹ נִשְׁלֶמֶת, יֹאמְרוּ הָאֲנָשִׁים: עָשִׂינוּ זֹאת בְּעַצְמֵנוּ.

כְּשֶׁאַתָּה מַתְחִיל לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ, הַדֶּרֶךְ נִגְלֵית לְפָנֶיךָ.

אֵין עֻבְדּוֹת כְּלָל, יֵשׁ רַק פַּרְשָׁנֻיּוֹת.

שְׁנֵי הַלּוֹחֲמִים הַחֲזָקִים בְּיוֹתֵר הֵם הַסַּבְלָנוּת וְהַזְּמָן.

הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר אֵינָם צְרִיכִים לִהְיוֹת לְעוֹלָם נְתוּנִים לְחַסְדֵּיהֶם שֶׁל הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים פָּחוֹת.

יְהִי רָצוֹן שֶׁהַבְּחִירוֹת שֶׁלְּךָ יְשַׁקְּפוּ אֶת הַתִּקְווֹת שֶׁלְּךָ, וְלֹא אֶת הַפְּחָדִים שֶׁלְּךָ.

לְהִשְׁתַּפֵּר פֵּרוּשׁוֹ לְהִשְׁתַּנּוֹת, לִהְיוֹת מֻשְׁלָם פֵּרוּשׁוֹ לְהִשְׁתַּנּוֹת לְעִתִּים קְרוֹבוֹת.

לִמְדוּ מִטָּעֻיּוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים, כִּי לֹא תִּחְיוּ מַסְפִּיק שָׁנִים כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת כֻּלָּן בְּעַצְמְכֶם.

מִי שֶׁמִּתְאַהֵב בַּמַּעֲשֶׂה לְלֹא תֵּאוֹרְיָה דּוֹמֶה לְסַפָּן הָעוֹלֶה עַל סְפִינָה לְלֹא הֶגֶה וּמַצְפֵּן, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן יַגִּיעַ.

לֹא הַמִּין הֶחָזָק בְּיוֹתֵר הוּא שֶׁשּׂוֹרֵד, וְלֹא הֶחָכָם בְּיוֹתֵר, אֶלָּא זֶה הַמְסֻגָּל לְהִסְתַּגֵּל לַשִּׁנּוּי בָּאֹפֶן הַטּוֹב בְּיוֹתֵר.

בַּהִיסְטוֹרְיָה הָאֲרֻכָּה שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת, אֵלֶּה שֶׁלָּמְדוּ לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה וּלְאַלְתֵּר בְּאֹפֶן הַיָּעִיל בְּיוֹתֵר הֵם שֶׁנִּצְּחוּ.

יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח, וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה.

כִּי חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת, בְּעֵינֵי כָל בַּעַל כָּנָף.

כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם, וְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵם.

יִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה, מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם.

לְהַצִּילְךָ מִדֶּרֶךְ רָע, מֵאִישׁ מְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת.

דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם, וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם.

רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה, וּבְכָל קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה.

בְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל תָּבֹא, וְאַל תְּאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ רָעִים.

פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ, וְכָל דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ.

בְּנִי לְחָכְמָתִי הַקְשִׁיבָה, לִתְבוּנָתִי הַט אָזְנֶךָ. לִשְׁמֹר מְזִמּוֹת, וְדַעַת שְׂפָתֶיךָ יִנְצֹרוּ.

הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ, וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ.

אַל תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ, וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּיךָ. הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד, וּכְצִפּוֹר מִיַּד יָקוּשׁ.

הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקוֹ, וּבְגָדָיו לֹא תִשָּׂרַפְנָה? אִם יְהַלֵּךְ אִישׁ עַל הַגֶּחָלִים, וְרַגְלָיו לֹא תִכָּוֶינָה?

הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם כְּשׁוֹר אֶל טָבַח יָבוֹא, וּכְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל. עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ, כְּמַהֵר צִפּוֹר אֶל פָּח וְלֹא יָדַע כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא.

אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ, אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ.

כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ.

אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה, וְדַעַת מְזִמּוֹת אֶמְצָא.

לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה.

ה׳ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז.

חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ, חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה.

יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן, וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ.

חֲכָמִים יִצְפְּנוּ דָעַת, וּפִי אֱוִיל מְחִתָּה קְרֹבָה.

בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן, וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה.

תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם, וְסֶלֶף בּוֹגְדִים יְשָׁדֵּם.

רַע יֵרוֹעַ כִּי עָרַב זָר, וְשׂוֹנֵא תֹקְעִים בּוֹטֵחַ.

עֹכֵר בֵּיתוֹ יִנְחַל רוּחַ, וְעֶבֶד אֱוִיל לַחֲכַם לֵב.

שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד, וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר.

אָדָם עָרוּם כֹּסֶה דָּעַת, וְלֵב כְּסִילִים יִקְרָא אִוֶּלֶת.

רַק בְּזָדוֹן יִתֵּן מַצָּה, וְאֶת נוֹעָצִים חָכְמָה.

תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים, לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת.

כָּל עָרוּם יַעֲשֶׂה בְדָעַת, וּכְסִיל יִפְרֹשׂ אִוֶּלֶת.

חָכְמַת עָרוּם הָבִין דַּרְכּוֹ, וְאִוֶּלֶת כְּסִילִים מִרְמָה.

יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ, וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת.

פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר, וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ.

חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע, וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ.

בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ, וּבְאֶפֶס לְאֹם מְחִתַּת רָזוֹן.

אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן, וְאֶרֶךְ אַפַּיִם יַשְׁקִיט רִיב.

שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו, וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב.

לֵב צַדִּיק יֶהְגֶּה לַעֲנוֹת, וּפִי רְשָׁעִים יַבִּיעַ רָעוֹת.

גֹּל אֶל ה׳ מַעֲשֶׂיךָ, וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ.

לַחֲכַם לֵב יִקָּרֵא נָבוֹן, וּמֶתֶק שְׂפָתַיִם יֹסִיף לֶקַח.

פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן, וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב נְטוֹשׁ.

אֶת פְּנֵי מֵבִין חָכְמָה, וְעֵינֵי כְסִיל בִּקְצֵה אָרֶץ.

מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ, וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ.

צַדִּיק הָרִאשׁוֹן בְּרִיבוֹ, יָבֹא רֵעֵהוּ וַחֲקָרוֹ.

גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב, וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא.

מַחֲשָׁבוֹת בְּעֵצָה תִכּוֹנָה, וּבְתַחְבֻּלוֹת עֲשֵׂה מִלְחָמָה.

נַחֲלָה מְבֹהֶלֶת בָּרִאשֹׁנָה, וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְבֹרָךְ.

עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם, וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָהּ.

סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה, וְלַה׳ הַתְּשׁוּעָה.

עָרוּם רָאָה רָעָה וְיִסָּתֵר, וּפְתָיִים עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ.

צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ, שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם.

כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל, בִּין תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ. וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ, אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה.

בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר, כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ.

שְׁמַע אַתָּה בְנִי וַחֲכָם, וְאַשֵּׁר בַּדֶּרֶךְ לִבֶּךָ.

גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז, וְאִישׁ דַּעַת מְאַמֶּץ כֹּחַ.

הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ, אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ.

אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ, וּבִמְקוֹם גְּדֹלִים אַל תַּעֲמֹד. כִּי טוֹב אֲמָר לְךָ עֲלֵה הֵנָּה, מֵהַשְׁפִּילְךָ לִפְנֵי נָדִיב.

בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין, וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם.

אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם, וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם. כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ, וַה׳ יְשַׁלֶּם לָךְ.

אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ, פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה.

עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ, פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו.

מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי כָלֶב, עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹּא לוֹ.

בְּאֶפֶס עֵצִים תִּכְבֶּה אֵשׁ, וּבְאֵין נִרְגָּן יִשְׁתֹּק מָדוֹן.

בִּשְׂפָתָיו יִנָּכֵר שׂוֹנֵא וּבְקִרְבּוֹ יָשִׁית מִרְמָה, כִּי יְחַנֵּן קוֹלוֹ אַל תַּאֲמֶן בּוֹ כִּי שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ.

כֹּרֶה שַּׁחַת בָּהּ יִפֹּל, וְגֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב.

אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה.

הוֹלֵךְ תָּמִים יִוָּשֵׁעַ, וְנֶעְקַשׁ דְּרָכַיִם יִפּוֹל בְּאֶחָת.

בּוֹטֵחַ בְּלִבּוֹ הוּא כְסִיל, וְהוֹלֵךְ בְּחָכְמָה הוּא יִמָּלֵט.

אַנְשֵׁי לָצוֹן יָפִיחוּ קִרְיָה, וַחֲכָמִים יָשִׁיבוּ אָף.

מוֹשֵׁל מַקְשִׁיב עַל דְּבַר שָׁקֶר, כָּל מְשָׁרְתָיו רְשָׁעִים.

בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם, וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ.

מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ, וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן.

אַרְבָּעָה הֵם קְטַנֵּי אָרֶץ, וְהֵמָּה חֲכָמִים מְחֻכָּמִים.

הַנְּמָלִים עַם לֹא עָז, וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָם.

שְׁפַנִּים עַם לֹא עָצוּם, וַיָּשִׂימוּ בַסֶּלַע בֵּיתָם.

מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה, וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ.

זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ, מִפְּרִי כַפֶּיהָ נָטְעָה כָּרֶם.

מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן, וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת.

וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת, כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ.

עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא, עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.

וְאִם יִתְקְפוֹ הָאֶחָד הַשְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ, וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק.

טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם, מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל אֲשֶׁר לֹא יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד.

כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר, וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם.

כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה טּוֹב לָאָדָם בַּחַיִּים מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּי הֶבְלוֹ וְיַעֲשֵׂם כַּצֵּל, אֲשֶׁר מִי יַגִּיד לָאָדָם מַה יִּהְיֶה אַחֲרָיו תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.

אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר, לָמָּה תִּשּׁוֹמֵם.

הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם, מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר.

אַל תִּבָּהֵל מִפָּנָיו תֵּלֵךְ, אַל תַּעֲמֹד בְּדָבָר רָע.

שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע, וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם.

כִּי לְכָל חֵפֶץ יֵשׁ עֵת וּמִשְׁפָּט, כִּי רָעַת הָאָדָם רַבָּה עָלָיו.

לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם, כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם.

כִּי גַּם לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ, כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה.

טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב.

וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה.

לֵב חָכָם לִימִינוֹ, וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ.

אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח, כִּי מַרְפֵּא יַנִּיחַ חֲטָאִים גְּדוֹלִים.

מַסִּיעַ אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם, בּוֹקֵעַ עֵצִים יִסָּכֶן בָּם.

אִם קֵהָה הַבַּרְזֶל וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל וַחֲיָלִים יְגַבֵּר, וְיִתְרוֹן הַכְשֵׁר חָכְמָה.

תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה, כִּי לֹא תֵדַע מַה יִּהְיֶה רָעָה עַל הָאָרֶץ.

וּמְצֻוִּין אָנוּ לָלֶכֶת בִּדְרָכִים אֵלּוּ הַבֵּינוֹנִיִּים, וְהֵם הַדְּרָכִים הַטּוֹבִים וְהַיְשָׁרִים.

אִם רָצָה לְהַטִּיל אֵימָה עַל בָּנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ, יַרְאֶה עַצְמוֹ בִּפְנֵיהֶם שֶׁהוּא כּוֹעֵס כְּדֵי לְיַסְּרָם, וּתְהֵא דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ.

צִוּוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ: וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם. וְהוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ: בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ.

אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, וְאִם יִרְאֶה שֶׁדְּבָרָיו מוֹעִילִים וְנִשְׁמָעִים אוֹמֵר, וְאִם לָאו שׁוֹתֵק.

דֶּרֶךְ בַּעֲלֵי דֵּעָה, שֶׁיִּקְבַּע לוֹ אָדָם מְלָאכָה הַמְפַרְנֶסֶת אוֹתוֹ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יִקְנֶה בֵּית דִּירָה, וְאַחַר כָּךְ יִשָּׂא אִשָּׁה.

שִׁגָּעוֹן הוּא לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ דָּבָר שׁוּב וָשׁוּב וּלְצַפּוֹת לְתוֹצָאוֹת שׁוֹנוֹת.

כָּל מָה שֶׁאָנוּ שׁוֹמְעִים הוּא דֵּעָה וְלֹא עֻבְדָּה, כָּל מָה שֶׁאָנוּ רוֹאִים הוּא נְקֻדַּת מַבָּט וְלֹא הָאֱמֶת.

הָאֱמֶת תָּמִיד נִמְצֵאת בַּפַּשְׁטוּת, וְלֹא בְּרִבּוּי וּבִלְבּוּל שֶׁל דְּבָרִים.

טַקְט הוּא הָאָמָּנוּת לְהַבְהִיר נְקֻדָּה מִבְּלִי לִיצוֹר אוֹיֵב.

הַטֶּבַע שָׂמֵחַ בַּפַּשְׁטוּת, וְאֵינוֹ נִזְקָק לְפְאֵר שֶׁל סִבּוֹת מְיֻתָּרוֹת.

אֵין לְקַבֵּל סִבּוֹת לְתוֹפָעוֹת הַטֶּבַע אֶלָּא אֶת אֵלֶּה שֶׁהֵן אֲמִתִּיּוֹת וּמַסְפִּיקוֹת כְּדֵי לְהַסְבִּיר אֶת הַמַּרְאֶה שֶׁלָּהֶן.

לֹא יוּכַל אָדָם לִהְיוֹת מַנְהִיג רָאוּי לַאֲחֵרִים בְּטֶרֶם יִלְמַד לִמְשֹׁל בְּיִצְרוֹתָיו שֶׁלּוֹ.

הַשְּׁלֵמוּת גְּדוֹלָה מִסַּךְ כָּל חֲלָקֶיהָ.

אָנוּ מְנַהֲלִים מִלְחָמָה כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם.

מִי שֶׁפָּגַע בְּךָ הָיָה אוֹ חָזָק מִמְּךָ אוֹ חַלָּשׁ מִמְּךָ. אִם חַלָּשׁ, חֲמוֹל עָלָיו, אִם חָזָק, חֲמוֹל עַל עַצְמְךָ.

מִי שֶׁנִּמְצָא בְּכָל מָקוֹם, אֵינוֹ נִמְצָא בְּשׁוּם מָקוֹם.

הַמּוֹשֵׁל בְּאֶמְצָעוּת הַמִּדָּה הַטּוֹבָה דּוֹמֶה לְכוֹכָב הַצָּפוֹן, הַשּׁוֹכֵן בִּמְקוֹמוֹ וְכָל הַכּוֹכָבִים סוֹבְבִים אוֹתוֹ.

הִתְמוֹדֵד עִם הַקָּשֶׁה בְּעוֹדוֹ קַל, עֲשֵׂה אֶת הַגָּדוֹל בְּעוֹדוֹ קָטָן.

לִמְשֹׁל בְּאֻמָּה גְּדוֹלָה זֶה כְּמוֹ לְבַשֵּׁל דָּג קָטָן.

הִתְכּוֹפֵף וְתִשָּׁאֵר שָׁלֵם, הִתְעַקֵּם וְתִתְיַשֵּׁר, הִתְרוֹקֵן וְתִתְמַלֵּא.

הַיּוֹדֵעַ מָתַי לַעֲצֹר יִמָּנַע מִסַּכָּנָה וְיוּכַל לְהַאֲרִיךְ יָמִים.

נַצַּח אֶת הַכַּעַס בְּאֶמְצָעוּת הַהֶעְדֵּר שֶׁל כַּעַס, נַצַּח אֶת הָרֹעַ בְּטוֹב, נַצַּח אֶת הַקַּמְצָן בִּנְדִיבוּת, וְאֶת הַשַּׁקְרָן בֶּאֱמֶת.

אַל תַּאֲמִינוּ לְדָבָר רַק מִפְּנֵי שֶׁשְּׁמַעְתֶּם אוֹתוֹ, בַּחֲנוּ אֶת הַדְּבָרִים בְּעַצְמְכֶם, וְרַק כַּאֲשֶׁר מְצָאתֶם אוֹתָם רְאוּיִים וּמוֹעִילִים, אִמְצוּ אוֹתָם.

אָמָּנוּת הַיְּדִיעָה הִיא לָדַעַת מִמַּה לְהִתְעַלֵּם.

רַבִּים עַקְשָׁנִים בְּיַחַס לַדֶּרֶךְ שֶׁבָּחֲרוּ, אַךְ מְעַטִּים עַקְשָׁנִים בְּיַחַס לַמַּטָּרָה.

לְעוֹלָם אַל תַּבִּיט לְאָחוֹר, אֶלָּא אִם כֵּן אַתָּה מְתַכְנֵן לָלֶכֶת בְּאוֹתוֹ הַכִּוּוּן.

רַעְיוֹנוֹת נוֹעָזִים הֵם כְּמוֹ כְּלֵי שַׁחְמָט הַנָּעִים קָדִימָה, הֵם עֲלוּלִים לְהֵאָכֵל, אַךְ הֵם מַתְחִילִים מִשְׂחָק מְנַצֵּחַ.

אֵין דָּבָר נוֹרָא יוֹתֵר מִבַּעֲרוּת בִּפְעֻלָּה.

מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהֵעָזֵר בִּשְׁלוֹשֶׁת אֲלָפִים שְׁנוֹת הִיסְטוֹרְיָה, חַי מִן הַיָּד אֶל הַפֶּה.

הַפְרֵד וּמְשׁוֹל, זוֹ סִיסְמָתוֹ שֶׁל הַפּוֹלִיטִיקַאי; אַחֵד וְהַנְהֵג, זוֹ סִיסְמָתוֹ שֶׁל הֶחָכָם.

תְּחִלָּה הֵם מִתְעַלְּמִים מִמְּךָ, אַחַר כָּךְ הֵם צוֹחֲקִים עָלֶיךָ, לְאַחַר מִכֵּן הֵם נִלְחָמִים בְּךָ, וְאָז אַתָּה מְנַצֵּחַ.

הָאִי אַלִּימוּת הִיא הַכֹּחַ הֶעָצוּם בְּיוֹתֵר הָעוֹמֵד לִרְשׁוּת הָאֱנוֹשׁוּת, הִיא עָצְמָתִית יוֹתֵר מִכְּלֵי הַנֶּשֶׁק הַהַרְסָנִיִּים בְּיוֹתֵר.

הַנְהֵג מֵאָחוֹר, וְהַנַּח לַאֲחֵרִים לְהַאֲמִין שֶׁהֵם נִמְצָאִים מִלְּפָנִים.

אֵין אָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת עָרוּךְ לְדָבָר מָה בְּשָׁעָה שֶׁבְּסֵתֶר לִבּוֹ הוּא מַאֲמִין שֶׁהַדָּבָר לֹא יִקְרֶה.

הַהִיסְטוֹרְיָה תָּאִיר לִי פָּנִים, מִפְּנֵי שֶׁבְּכַוָּנָתִי לִכְתֹּב אוֹתָהּ בְּעַצְמִי.

בְּנִיָּה עֲשׂוּיָה לִהְיוֹת מְלָאכָה אִטִּית וּמְיַגַּעַת שֶׁל שָׁנִים, הֲרִיסָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת מַעֲשֶׂה פָּזִיז שֶׁל יוֹם אֶחָד.

אֵין דַּי בְּכָךְ שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶת מֵיטָבֵנוּ, לְעִתִּים עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת מָה שֶׁנִּדְרָשׁ.

כְּכָל שֶׁתַּבִּיט רָחוֹק יוֹתֵר לְאָחוֹר, כָּךְ סָבִיר שֶׁתּוּכַל לִרְאוֹת רָחוֹק יוֹתֵר קָדִימָה.

אִם נִפְתַּח בִּמְרִיבָה בֵּין הֶעָבָר לַהֹוֶה, נְגַלֶּה כִּי אִבַּדְנוּ אֶת הֶעָתִיד.

פַּיְסָן הוּא מִי שֶׁמַּאֲכִיל אֶת הַתַּנִּין, בְּתִקְוָה שֶׁהַתַּנִּין יֹאכַל אוֹתוֹ אַחֲרוֹן.

נִדְרֶשֶׁת אוֹתָהּ כַּמּוּת שֶׁל אֶנֶרְגְּיָה כְּדֵי לְיַחֵל וְלַחֲלֹם כְּפִי שֶׁנִּדְרֶשֶׁת כְּדֵי לְתַכְנֵן.

לְעוֹלָם אַל תַּנִּיחַ לְאָדָם שֶׁאֵין בְּכֹחוֹ לוֹמַר הֵן, לוֹמַר לְךָ לֹא.

הַצֶּדֶק אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת שַׁיָּךְ לְצַד אֶחָד בִּלְבַד, הוּא חַיָּב לִהְיוֹת מַחֲלָקָה שֶׁל שְׁנֵי הַצְּדָדִים.

מוּטָב שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת מֻקְדָּם מִדַּי, מֵאֲשֶׁר דַּקָּה אַחַת מְאֻחָר מִדַּי.

טְעָנוֹת חֲזָקוֹת יוֹלְדוֹת מַעֲשִׂים חֲזָקִים.

מִי שֶׁחוֹשֵׁב מְעַט, טוֹעֶה הַרְבֵּה.

כַּוֵּן אֶת מַסְלוּלְךָ אֶל הַכּוֹכָבִים, וְתוּכַל לְנַוֵּט בְּכָל סְעָרָה.

מַדְּעָנֵי הַיּוֹם הֶחְלִיפוּ אֶת הַנִּסּוּיִים בְּחִשּׁוּבִים מָתֵמָטִיִּים, הֵם נוֹדְדִים מִמִּשְׂוָאָה לְמִשְׂוָאָה, וּלְבַסּוֹף בּוֹנִים מִבְנֶה שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם קֶשֶׁר לַמְּצִיאוּת.

הַטֶּבַע יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְאוֹתָהּ תּוֹצָאָה בִּדְרָכִים רַבּוֹת וְשׁוֹנוֹת.

אָסוּר לָנוּ לִשְׁכֹּחַ שֶׁכַּאֲשֶׁר הָרַדְיוּם הִתְגַּלָּה אִישׁ לֹא יָדַע כִּי הוּא יָבִיא תּוֹעֶלֶת בְּבָתֵּי חוֹלִים. הָעֲבוֹדָה הָיְתָה עֲבוֹדָה שֶׁל מַדָּע טָהוֹר.

כְּדֵי לְפַתֵּחַ טֶכְנוֹלוֹגְיָה מַצְלִיחָה, הַמְּצִיאוּת חַיֶּבֶת לִקְבֹּעַ לִפְנֵי יַחֲסֵי צִבּוּר, כִּי אֶת הַטֶּבַע אִי אֶפְשָׁר לְרַמּוֹת.

אֵין זֶה מְשַׁנֶּה כַּמָּה יָפָה הַתֵּאוֹרְיָה שֶׁלְּךָ אוֹ כַּמָּה חָכָם אַתָּה, אִם הִיא אֵינָהּ תּוֹאֶמֶת אֶת הַנִּסּוּי, הִיא שְׁגוּיָה.

אִם בִּרְצוֹנֵנוּ לִפְתֹּר בְּעָיָה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא פָּתַרְנוּ, עָלֵינוּ לְהַשְׁאִיר אֶת הַדֶּלֶת אֶל הַלֹּא נוֹדָע פְּתוּחָה.

אִישׁ מַדָּע צָרִיךְ לִהְיוֹת נָטוּל מִשְׁאָלוֹת לֵב וּנְטִיּוֹת אִישִׁיּוֹת, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת אֶת הָעֻבְדּוֹת כַּהֲוָיָתָן.

הִשְׁתַּדַּלְתִּי בְּאֹפֶן מַתְמִיד לִשְׁמֹר עַל תּוֹדָעָה חָפְשִׁית, כְּדֵי לְוַתֵּר עַל כָּל הַשְׁעָרָה, אֲהוּבָה כְּכָל שֶׁתִּהְיֶה, בָּרֶגַע שֶׁהָעֻבְדּוֹת מוֹכִיחוֹת כִּי הִיא מֻטְעֵית.

לְלֹא הַשְׁעָרָה וּתְעוּזָה מַחְשַׁבְתִּית, אֵין תַּצְפִּית טוֹבָה וּמְקוֹרִית בָּעוֹלָם.

לְחַפֵּשׂ אֶת הָאֱמֶת אֵינוֹ לְחַפֵּשׂ אֶת הָרָצוּי.

הָרֹעַ שֶׁבָּעוֹלָם נוֹבֵעַ כִּמְעַט תָּמִיד מִבַּעֲרוּת, וְכַוָּנוֹת טוֹבוֹת עֲלוּלוֹת לְהַזִּיק לֹא פָּחוֹת מִזָּדוֹן אִם אֵין עִמָּהֶן הֲבָנָה.

מְדֹד אֶת מָה שֶׁנִּתָּן לִמְדִידָה, וַהֲפֹךְ לְמָדִיד אֶת מָה שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ כָּזֶה.

בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הַחוּשִׁים כּוֹשְׁלִים, עַל הַתְּבוּנָה לְהִתְעָרֵב.

שֵׁמוֹת וּתְאָרִים חַיָּבִים לִהְיוֹת מֻתְאָמִים לְמַהוּתָם שֶׁל הַדְּבָרִים, וְלֹא הַמַּהוּת לַשֵּׁמוֹת.

מְסֻכָּן לִצְדֹּק בְּעִנְיָנִים שֶׁבָּהֶם הַשִּׁלְטוֹנוֹת טוֹעִים.

מִכְתָּב זֶה יָצָא אָרֹךְ יוֹתֵר מִן הָרָגִיל, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לִי הַזְּמַן לַעֲשׂוֹתוֹ קָצָר יוֹתֵר.

הַצֶּדֶק לְלֹא כֹּחַ הוּא חֲסַר אוֹנִים, הַכֹּחַ לְלֹא צֶדֶק הוּא עָרִיצוּת.

בְּדֶרֶךְ כְּלָל אָנוּ מִשְׁתַּכְנְעִים טוֹב יוֹתֵר מִן הַנִּמּוּקִים שֶׁגִּלִּינוּ בְּעַצְמֵנוּ, מֵאֲשֶׁר מֵאֵלֶּה שֶׁהֻצְּעוּ לָנוּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים.

עָלֶיךָ לְהַמֵּר, אֵין זֶה בִּבְחִירָתְךָ, אַתָּה כְּבָר עָלִיתָ עַל הַסְּפִינָה.

מַחְשָׁבוֹת לְלֹא תֹּכֶן הֵן רֵיקוֹת, הִסְתַּכְּלֻיּוֹת לְלֹא מֻשָּׂגִים הֵן עִוְרוֹת.

הַמַּדָּע הוּא יֶדַע מְאֻרְגָּן, הַחָכְמָה הִיא חַיִּים מְאֻרְגָּנִים.

כָּל הַכָּרָתֵנוּ מַתְחִילָה בַּחוּשִׁים, עוֹבֶרֶת אֶל הַשֵּׂכֶל, וּמִסְתַּיֶּמֶת בַּתְּבוּנָה. אֵין דָּבָר נַעֲלֶה מִן הַתְּבוּנָה.

אַל תְּבַקֵּשׁ אֶת תְּשׁוּאוֹת הֶהָמוֹן, הֵן מֻשָּׂגוֹת לְעִתִּים רְחוֹקוֹת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה. בַּקֵּשׁ אֶת עֵדוּתָם שֶׁל הַיְּחִידִים, וְאַל תִּסְפּוֹר קוֹלוֹת, אֶלָּא שְׁקֹל אוֹתָם.

נִסָּיוֹן לְלֹא תֵּאוֹרְיָה הוּא עִוֵּר, אַךְ תֵּאוֹרְיָה לְלֹא נִסָּיוֹן אֵינָהּ אֶלָּא מִשְׂחַק חֲשִׁיבָה בִּלְבַד.

כָּל אֱמֶת עוֹבֶרֶת דֶּרֶךְ שְׁלוֹשָׁה שְׁלָבִים: תְּחִלָּה לוֹעֲגִים לָהּ, לְאַחַר מִכֵּן מִתְנַגְּדִים לָהּ בְּתֹקֶף, וּלְבַסּוֹף מְקַבְּלִים אוֹתָהּ כִּמְוּבֶנֶת מֵאֵלֶיהָ.

הָאָדָם הֶחָכָם יִשְׁאַף לְהִמָּנַע מִכְּאֵב, וְלֹא לִרְדֹּף אַחַר הֲנָאָה.

תִּתְחַתֵּן, תִּתְחָרֵט עַל כָּךְ. אַל תִּתְחַתֵּן, גַּם עַל כָּךְ תִּתְחָרֵט. תִּתְחַתֵּן אוֹ אַל תִּתְחַתֵּן, תִּתְחָרֵט עַל שְׁנֵיהֶם.

גַּם לֹא לִבְחוֹר זוֹ בְּחִירָה.

הַמַּטָּרָה אֵינָהּ לִכְבֹּשׁ אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל הַשַּׁלִּיט, אֶלָּא לְשַׁנּוֹת אֶת מֻשַּׂג הַכֹּחַ עַצְמוֹ.

כְּשֶׁאָנוּ מְסָרְבִים לִבְחֹר מִתּוֹךְ פַּחַד מִטָּעוּת, אָנוּ בּוֹחֲרִים בְּשִׁעְבּוּד מֵרָצוֹן.

הַהַבְטָחָה הִיא הַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה לְהַשְׁלִיט סֵדֶר וּוַדָּאוּת בַּחֹסֶר הַוַּדָּאוּת שֶׁל הֶעָתִיד.

עָצְמָה וְאַלִּימוּת הֵן הֲפָכִים מֻחְלָטִים. בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָאַחַת שׁוֹלֶטֶת לַחֲלוּטִין, הַשְּׁנִיָּה נֶעֱלֶמֶת.

הַמְּצוּיָנוּת הָעִלָּאִית אֵינָהּ לְנַצֵּחַ בְּמֵאָה קְרָבוֹת, אֶלָּא לְהַכְנִיעַ אֶת הָאוֹיֵב לְלֹא קְרָב.

אִם אַתָּה מַכִּיר אֶת הָאוֹיֵב וּמַכִּיר אֶת עַצְמְךָ, לֹא תִּירָא גַּם מִפְּנֵי מֵאָה קְרָבוֹת.

בְּלֵב הַכְּאֵוֹס, טְמוּנָה גַּם הַהִזְדַּמְּנוּת.

הַמְּנַצֵּחַ הוּא זֶה שֶׁיּוֹדֵעַ מָתַי לְהִלָּחֵם וּמָתַי לֹא לְהִלָּחֵם.

הֱיֵה מָהִיר כְּמוֹ הָרוּחַ, שָׁקֵט כְּמוֹ הַיַּעַר, נָחוּשׁ כְּמוֹ הָאֵשׁ, וְיַצִּיב כְּמוֹ הָהָר.

כָּל מַעֲרֶכֶת קְרָב מְבֻסֶּסֶת עַל הַטְעָיָה.

הַלּוֹחֲמִים הַמְּנַצְּחִים מַבְטִיחִים תְּחִלָּה אֶת הַנִּצָּחוֹן וְרַק אָז יוֹצְאִים לַקְּרָב, בְּעוֹד הַמֻּבָסִים יוֹצְאִים לַקְּרָב וְרַק אָז מְחַפְּשִׂים לְנַצֵּחַ.

בְּנֵה לַיָּרִיב שֶׁלְּךָ גֶּשֶׁר שֶׁל זָהָב שֶׁדַּרְכּוֹ יוּכַל לִסּוֹג.

הַדֶּרֶךְ הִיא לְהִמָּנַע מִמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הַיָּרִיב חָזָק, וְלִפְעֹל בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הוּא חַלָּשׁ.

מִי שֶׁנּוֹהֵג בִּזְהִירוּת וּמַמְתִּין לְיָרִיב שֶׁאֵינוֹ זָהִיר, הוּא שֶׁיְּנַצֵּחַ.

מִי שֶׁמֵּגֵן עַל כָּל מָקוֹם, אֵינוֹ מֵגֵן עַל שׁוּם מָקוֹם.

כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם מְעַצְּבִים אֶת מַסְלוּלָם לְפִי פְּנֵי הַקַּרְקַע, כָּךְ עָלֶיךָ לְעַצֵּב אֶת דַּרְכְּךָ בְּהֶתְאֵם לַנְּסִבּוֹת שֶׁמּוּלְךָ.

שְׁקֹל וְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בְּטֶרֶם תַּעֲשֶׂה צַעַד.

מִי שֶׁמַּכִּיר אֶת הַדֶּרֶךְ בְּאֹפֶן מַעֲמִיק, רוֹאֶה אוֹתָהּ בְּכָל דָּבָר.

אַל תַּעֲשֶׂה שׁוּם דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ תּוֹעֶלֶת.

הַבְחֵן בַּמָּה שֶׁאֵין הָעַיִן יְכוֹלָה לִרְאוֹת.

אַל תְּפַתַּח הַעֲדָפָה לְכֶלִי נֶשֶׁק אֶחָד, אוֹ לְדֶרֶךְ פְּעֻלָּה אַחַת.

אַל תִּסְתַּמֵּךְ עַל הַשְׁעָרוֹת, חֲקֹר כָּל עִנְיָן בְּעַצְמְךָ מִתּוֹךְ נִסָּיוֹן יָשִׁיר.

מִדָּבָר אֶחָד, דַּע עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דְּבָרִים.

חַלֵּק כָּל קֹשִׁי לִכְמַה שֶׁיּוֹתֵר חֲלָקִים אֶפְשָׁרִיִּים וּנְחוּצִים כְּדֵי לְפָתְרוֹ.

אֵלֶּה הַפּוֹסְעִים לְאַט מְאֹד יְכוֹלִים לְהִתְקַדֵּם הַרְבֵּה יוֹתֵר, בִּתְנַאי שֶׁיִּדְבְּקוּ בַּדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה, מֵאֵלֶּה הָרָצִים וְסוֹטִים מִמֶּנָּה.

כַּאֲשֶׁר אֵין בִּיכָלְתֵּנוּ לָדַעַת מָה הִיא הָאֱמֶת הַוַּדָּאִית, עָלֵינוּ לִפְעֹל לְפִי מָה שֶׁנִּרְאֶה הַסָּבִיר בְּיוֹתֵר.

כָּל בְּעָיָה שֶׁפָּתַרְתִּי הָפְכָה לִכְלָל שֶׁשִּׁמֵּשׁ אוֹתִי לְאַחַר מִכֵּן לִפְתְרֹן בְּעָיוֹת אֲחֵרוֹת.

אָדָם חָכָם מַתְאִים אֶת מִדַּת אֱמוּנָתוֹ לַעֲצָמַת הָרְאָיוֹת.

כָּל יֶדַע מִתְמַצֶּה בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר בִּהִסְתַּבְּרוּת.

הַשִּׁפּוּר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּכוֹשֶׁר הַיִּצּוּר שֶׁל הָעֲבוֹדָה נוֹבֵעַ מֵחֲלֻקַּת הָעֲבוֹדָה.

חֶמְלָה כְּלַפֵּי הָאָשֵׁם הִיא אַכְזָרִיּוּת כְּלַפֵּי הֶחָף מִפֶּשַׁע.

הַצְּרִיכָה הִיא הַתַּכְלִית הַיְּחִידָה וְהַמַּטָּרָה שֶׁל כָּל יִצּוּר.

בְּעִנְיָנִים קְטַנִּים בְּטַח בַּשֵּׂכֶל, בִּדְבָרִים גְּדוֹלִים בְּטַח בַּלֵּב.

אֵין אָדָם אֻמְלָל יוֹתֵר מִמִּי שֶׁשּׁוּם דָּבָר אֶצְלוֹ אֵינוֹ מֻרְגָּל מִלְּבַד הַהַסְסָנוּת.

לְעוֹלָם אַל תַּנִּיחַ לְעַצְמְךָ לִנְטוֹת אַחַר מָה שֶׁאַתָּה חָפֵץ לְהַאֲמִין בּוֹ, אֶלָּא הַבֵּט אַךְ וְרַק בָּעֻבְדּוֹת.

שַׂמְתִּי לֵב שֶׁאֲפִלּוּ אֲנָשִׁים הַטּוֹעֲנִים שֶׁהַכֹּל נִקְבַּע מֵרֹאשׁ וְשֶׁאֵינָנוּ יְכוֹלִים לְשַׁנּוֹת דָּבָר, מַבִּיטִים לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים לִפְנֵי שֶׁהֵם חוֹצִים אֶת הַכְּבִישׁ.

אָנוּ יְכוֹלִים לִרְאוֹת רַק מֶרְחָק קָצָר קָדִימָה, אַךְ אָנוּ יְכוֹלִים לִרְאוֹת שָׁם שֶׁפַע שֶׁל דְּבָרִים שֶׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת.

הַשְּׁאֵלָה הַמְּקוֹרִית, הַאִם מְכוֹנוֹת יְכוֹלוֹת לַחְשֹׁב, נְטוּלַת מַשְׁמָעוּת מִכְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה רְאוּיָה לְדִיּוּן.

כַּאֲשֶׁר שִׁיטַת הַחֲשִׁיבָה הַמְּמוּכֶנֶת תַּתְחִיל לִפְעֹל, יִהְיֶה זֶה עִנְיָן שֶׁל זְמַן עַד שֶׁתַּעֲבֹר אֶת כּוֹחוֹתֵינוּ הַדַּלִּים.

אֵינֶנִּי עוֹבֶדֶת הֵיטֵב כָּל כָּךְ וּבְשִׂמְחָה רַבָּה כָּל כָּךְ, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר אֲנִי פּוֹעֶלֶת לְפִי שִׁיטָה מֻגְדֶּרֶת וְעִקָּרוֹן בָּרוּר.

אֵין לַמְּנוֹעַ הָאֲנָלִיטִי שׁוּם יֻמְרָה לִיצוֹר דָּבָר מֵעַצְמוֹ, הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת רַק אֶת מָה שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים לְצַוּוֹת עָלָיו לְבַצֵּעַ.

כַּאֲשֶׁר בּוֹחֲנִים נוֹשֵׂא חָדָשׁ, קַיֶּמֶת נְטִיָּה רִאשׁוֹנָה לְהַפְרִיז בַּהַעֲרָכָתוֹ, וּלְאַחַר מִכֵּן, מִתּוֹךְ תְּגוּבַת נֶגֶד, לְהַפְחִית מֵעֶרְכּוֹ הָאֲמִתִּי שֶׁל הָעִנְיָן.

לָדַעַת שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים אֶת מָה שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים, וְלָדַעַת שֶׁאֵינָנוּ יוֹדְעִים אֶת מָה שֶׁאֵינָנוּ יוֹדְעִים, זֶהוּ יֶדַע אֲמִתִּי.

הַטֶּבַע אֵינוֹ עוֹשֶׂה דָּבָר לַשָּׁוְא, וְאֵינוֹ מַרְבֶּה בִּתְנוּעוֹת מְיֻתָּרוֹת בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ תְּנוּעָה אַחַת מַסְפֶּקֶת.

כָּל שִׁנּוּי בַּמַּרְאֶה נוֹבֵעַ מִתְּנוּעָתוֹ שֶׁל הַצּוֹפֶה אוֹ מִתְּנוּעָתוֹ שֶׁל הָעֶצֶם הַנִּצְפֶּה.

אַרְבָּעָה נְגָעִים מַחֲרִיבִים מַמְלָכוֹת: מַחֲלֹקֶת, תְּמוּתָה, אֲדָמָה שְׁמָמָה וְהַשְׁחָתַת הַמַּטְבֵּעַ.

אִם לֹא תְּצַפֶּה לַבִּלְתִּי צָפוּי, לֹא תִּמְצָא אוֹתוֹ.

הַקֶּשֶׁר הַנִּסְתָּר חָזָק מִן הַגָּלוּי.

בִּזְמַן מִלְחָמָה, הַחֻקִּים שׁוֹתְקִים.

הַהִיסְטוֹרְיָה הִיא מוֹרַת הַחַיִּים, עֵדַת הַזְּמַנִּים וְאוֹר הָאֱמֶת.

הַקְּפָדָה יְתֵרָה עַל הַחֹק הִיא הָעַוֶּל הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר.

כְּסִיל עִם לֵב וּלְלֹא שֵׂכֶל הוּא אֻמְלָל בְּדִיּוּק כְּמוֹ כְּסִיל עִם שֵׂכֶל וּלְלֹא לֵב.

אֱמוּנָה הִיא לִצְעֹד אֶת הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן, גַּם כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ רוֹאֶה אֶת גֶּרֶם הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלּוֹ.

קֶשֶׁת הַיְּקוּם הַמּוּסָרִי הִיא אֲרֻכָּה, אַךְ הִיא נוֹטָה אֶל עֵבֶר הַצֶּדֶק.

הַסֵּדֶר נוֹצָר בְּאֹפֶן טִבְעִי כַּאֲשֶׁר אַתָּה מֵבִין אֶת הָאִי סֵדֶר בְּקִרְבְּךָ.

כַּאֲשֶׁר אַתָּה נִכְשָׁל בַּהֲכָנָה, אַתָּה מֵכִין אֶת עַצְמְךָ לְכִשָּׁלוֹן.

הִזָּהֵר מֵהוֹצָאוֹת קְטַנּוֹת, דֶּלֶף קָטָן יָכוֹל לְהַטְבִּיעַ סְפִינָה גְּדוֹלָה.

מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַבְלָנוּת, יָכוֹל לְהַשִּׂיג כָּל מָה שֶׁיִּרְצֶה.

שְׁלוֹשָׁה יְכוֹלִים לִשְׁמֹר סוֹד, רַק אִם שְׁנַיִם מֵהֶם מֵתִים.

סְלַח תָּמִיד לְאוֹיְבֶיךָ, שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ מַרְגִּיז אוֹתָם יוֹתֵר.

הֲבָנַת הַדְּבָרִים הַנִּמְצָאִים לְפֶתַח דַּלְתֵּנוּ הִיא הַהֲכָנָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר לַהֲבָנַת מָה שֶׁנִּמְצָא מֵעֵבֶר לָהֶם.

הַטֶּבַע מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמֻּעָט בְּיוֹתֵר מִכָּל דָּבָר.

יֵשׁ לִבְנוֹת סְפִינוֹת וּמִפְרָשִׂים הַמַּתְאִימִים לָרוּחַ הַשְּׁמֵימִית, וְאָז יִמָּצְאוּ אֲנָשִׁים רַבִּים שֶׁלֹּא יִירְאוּ מִפְּנֵי מֶרְחָבֵי הַיְּקוּם הַמְסֻכָּנִים.

וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת.

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חִסְמָא אוֹמֵר, קִנִּין וּפִתְחֵי נִדָּה, הֵן הֵן גּוּפֵי הֲלָכוֹת. תְּקוּפוֹת וְגִימַטְרִיָאוֹת, פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה.

הוּא מוּבָל עַל יְדֵי יָד נֶעֱלֶמֶת לְקַדֵּם מַטָּרָה שֶׁלֹּא הָיְתָה כְּלָל חֵלֶק מִכַּוָּנָתוֹ.

אַל תִּהְיֶה לֹוֶה וְאַל תִּהְיֶה מַלְוֶה, כִּי הַהַלְוָאָה מְאַבֶּדֶת גַּם אֶת עַצְמָהּ וְגַם אֶת הֶחָבֵר, וְהַלְוִיָּה מַקְהָה אֶת לַהַב הַחִסָּכוֹן.

חַלֵּק אֶת נְכָסֶיךָ לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים: חֵלֶק אֶחָד יְשַׁמֵּשׁ לִצְרָכֶיךָ, בִּשְׁנֵי חֲלָקִים פַּתַּח אֶת עֲסָקֶיךָ, וְאֶת הַחֵלֶק הָרְבִיעִי שְׁמֹר מֻצְנָע לְעֵת צָרָה.

חַיֶּיךָ קוֹדְמִים לְחַיֵּי חֲבֵרְךָ.

אִם בִּקַּשְׁתָּ לֵחָנֵק, הִתָּלֶה בְּאִילָן גָּדוֹל.

אַל תֵּשֵׁב בְּגָבְהָהּ שֶׁל עִיר וְתִשְׁנֶה.

וֶהֱוֵי מִשְׁתַּדֵּל עִם אָדָם שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ.

הַהוֹלֵךְ בְּעוֹלָמוֹ בְּלֹא הִתְבּוֹנְנוּת אִם מַעֲשָׂיו טוֹבִים אוֹ רָעִים, הֲרֵי הוּא כְּסוּמָא הַהוֹלֵךְ עַל שְׂפַת הַנָּהָר, שֶׁסַּכָּנָתוֹ וַדָּאִית.

הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לְגַן הַמְּבוֹכָה, שֶׁהַדְּרָכִים בּוֹ נְבוֹכִים וּמְעֻרְבָּבִים, וְאֵין הָאָדָם יָכוֹל לִרְאוֹת הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה אֶלָּא מִי שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ אֶל הַמִּגְדָּל.

עִנְיַן הַזְּהִירוּת הוּא שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם נִזְהָר בְּמַעֲשָׂיו וּמְעַיֵּן בִּדְרָכָיו, וְלֹא יַנִּיחַ נַפְשׁוֹ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַהֶרְגֵּל.

צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת מְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו תָּמִיד, כְּסוֹחֵר גָּדוֹל הַפּוֹקֵד תָּמִיד אֶת כָּל עֲסָקָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְסִיד וְלֹא יִשָּׁבֵר.

יָכוֹל לִהְיוֹת מַעֲשֶׂה נִרְאֶה טוֹב לְפִי עַצְמוֹ, וּמִפְּנֵי שֶׁתּוֹלְדוֹתָיו רָעוֹת יִהְיֶה חוֹבָה לְהַנִּיחוֹ, כִּי לֹא הַמַּעֲשֶׂה לְבַדּוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּשָּׁקֵל, אֶלָּא כָּל הַנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ.

הַזְּהִירוּת הוּא בִּבְחִינַת סוּר מֵרָע, וְהַזְּרִיזוּת בִּבְחִינַת עֲשֵׂה טוֹב.

וְזֹאת בֶּאֱמֶת אַחַת מִתַּחְבּוּלוֹת הַיֵּצֶר הָרָע, לְהַכְבִּיד עֲבוֹדָתוֹ תָמִיד עַל לִבּוֹת בְּנֵי הָאָדָם, עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר לָהֶם רֶוַח לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דֶרֶךְ הֵם הוֹלְכִים.

הַזְּרִיזוּת הוּא תֹּקֶף הַלֵּב וְהִתְגַּבְּרוּתוֹ עַל הָעַצְלוּת, וְהַחִפָּזוֹן הוּא מְהִירוּת הַבָּאָה מִבִּלְבּוּל הַדַּעַת.

הַסֵּדֶר הוּא הַמַּעֲמִיד אֶת הַיְּדִיעָה עַל מְכוֹנָהּ, כִּי הַשֵּׂכֶל אֵינוֹ יָכוֹל לִקְלוֹט דְּבָרִים מְפֻזָּרִים שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם קֶשֶׁר.

הַשָּׁלוֹם הוּא שְׁלֵמוּת הַכֹּל, וּשְׁלֵמוּת הַכֹּל הִיא שֶׁיִּמָּצְאוּ בוֹ כָּל הַחֲלָקִים וְכָל הַנְּטִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְיִתְאַחֲדוּ יַחַד לִבְנִיָּה שְׁלֵמָה.

הַסַּבְלָנוּת הִיא מִדָּה שֶׁל רֹחַב הַדַּעַת. כְּכָל שֶׁהַתְּבוּנָה מַקִּיפָה יוֹתֵר, כָּךְ יֵשׁ בָּאָדָם אֹרֶךְ רוּחַ לִרְאוֹת אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל כָּל דָּבָר בַּמַּעֲרָכָה הַכְּלָלִית.

בְּבָזֶל יִסַּדְתִּי אֶת מְדִינַת הַיְּהוּדִים. אִלּוּ אָמַרְתִּי זֹאת הַיּוֹם בְּקוֹל רָם, הָיוּ הַכֹּל צוֹחֲקִים לִי, אוּלָם בְּעוֹד חֲמִשִּׁים שָׁנָה יַכִּירוּ בְּכָךְ כֻּלָּם.

אַתֶּם שׁוֹאֲלִים מָה הוּא דֶּגֶל, כְּלוּם מַקֵּל עִם פִּסַּת בַּד? לֹא, דֶּגֶל הוּא יוֹתֵר מִזֶּה, בְּדֶגֶל מַנְהִיגִים בְּנֵי אָדָם, וּבִשְׁבִילוֹ הֵם חַיִּים וּמֵתִים.

מְצוּקַת הַיְּהוּדִים, הִיא הַכֹּחַ הַמֵּנִיעַ. מִי יָעֵז לְהַכְחִישׁ כִּי כֹּחַ זֶה קַיָּם? זֶהוּ כֹּחַ הַקִּיטוֹר שֶׁאָנוּ זְקוּקִים לוֹ.

לֹא מַסְפִּיק לִרְאוֹת אֶת הָעָוֶל, יֵשׁ לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ הַמַּעֲשִׂית לְתִקּוּנוֹ.

אֵין עָתִיד נִבְנֶה מִתּוֹךְ כַּעַס עַל הֶעָבָר, אֶלָּא מִתּוֹךְ הַשְׁקָעָה שְׁקֵטָה בַּיְּסוֹדוֹת שֶׁל הַמָּחָר.

הָעוֹלָם זָקוּק לִמְדִינַת הַיְּהוּדִים, וְעַל כֵּן הִיא תָּקוּם.

דְּבָרִים גְּדוֹלִים אֵינָם זְקוּקִים לְבָסִיס מוּצָק. אֶת הַתַּפּוּחַ יֵשׁ לְהַנִּיחַ עַל הַשֻּׁלְחָן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפּוֹל, אֲבָל כַּדּוּר הָאָרֶץ מְרַחֵף בָּאֲוִיר.

לֹא הַכִּידוֹנִים מוֹשְׁלִים בָּעוֹלָם, אֶלָּא הָרַעְיוֹנוֹת.

אִי אֶפְשָׁר לְהָנִיעַ עַם בִּכְפִיָּה, נִתָּן לְהוֹבִיל אוֹתוֹ רַק בְּכֹחָהּ שֶׁל תִּקְוָה.

אֵין לְנַהֵל עִנְיָנִים גְּדוֹלִים בְּאֶמְצָעִים קְטַנִּים.

אָנוּ רוֹצִים לְהַנִּיחַ אֶת אֶבֶן הַפִּנָּה לַבַּיִת שֶׁעָתִיד לְאַכְסֵן אֶת הָאֻמָּה הַיְּהוּדִית.

אֵין אָנוּ מְבַקְשִׁים דָּבָר שֶׁאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהַצְהִיר עָלָיו בְּגָלוּי לִפְנֵי הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

אָנוּ נַחֲזִיק אֶת כֹּהֲנֵינוּ בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹתֵיהֶם, כְּשֵׁם שֶׁנַּחֲזִיק אֶת צְבָא קְבָעֵנוּ בְּקִסְרְקְטָנָיו.

מֻמְחֶה הוּא אָדָם הַיּוֹדֵעַ מָה שֶׁהָיָה, אֵין מֻמְחֶה לְמָה שֶׁיִּהְיֶה.

אֵינִי יוֹדֵעַ מָה הָעָם רוֹצֶה, אֲנִי יוֹדֵעַ מָה רָצוּי לָעָם וּמָה נָחוּץ לוֹ.

גּוֹרַל יִשְׂרָאֵל תָּלוּי בִּשְׁנֵי דְּבָרִים: בְּכֹחָהּ וּבְצִדְקָתָהּ.

הַהִיסְטוֹרְיָה אֵינָהּ נִכְתֶּבֶת בְּמִלִּים, הַהִיסְטוֹרְיָה נַעֲשֵׂית בְּמַעֲשִׂים.

בִּרְגָעֵי הַכְרָעָה אֵין לְהַמְתִּין לִוַדָּאוּת גְּמוּרָה, מִי שֶׁמַּמְתִּין עַד שֶׁכָּל הַסְּפֵקוֹת יִתְבַּהֲרוּ לְעוֹלָם לֹא יַעֲשֶׂה דָּבָר.

הַתְּנַאי הָרִאשׁוֹן לְהַצְלָחָה הוּא לִרְאוֹת אֶת הַמְּצִיאוּת כְּמוֹ שֶׁהִיא, בְּלִי אַשְׁלָיוֹת וּבְלִי פַּחַד.

הַשָּׁלוֹם הוּא הַמַּטָּרָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל מְדִינָתֵנוּ, אַךְ שָׁלוֹם אֵינוֹ נִבְנֶה עַל חֻלְשָׁה וּכְנִיעָה.

צְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ רַק מַכְשִׁיר צְבָאִי, הוּא בֵּית יוֹצֵר לְעַם, הַמְּאַחֵד אֶת כָּל הַשְּׁבָטִים וּמְחַנֵּךְ לְעַרְבוּת הֲדָדִית.

הַמַּדָּע וְהַמֶּחְקָר הֵם מִיסוֹדוֹת קִיּוּמֵנוּ, אֵין לָנוּ יִתְרוֹן בְּמִסְפָּר, יִתְרוֹנֵנוּ הַיָּחִיד הוּא בְּאֵיכוּת וּבְדַעַת.

אֵין אָנוּ רַשָּׁאִים לְאַבֵּד שׁוּם שָׁעָה, כִּי הַזְּמַן אֵינוֹ מַמְתִּין לַמְהַסְּסִים.

אֵין מַנְהִיג רַשַּׁאי לְהִסָּרֵךְ אַחֲרֵי הַצִּבּוּר, עָלָיו לָלֶכֶת בְּרֹאשׁ גַּם כַּאֲשֶׁר הַדֶּרֶךְ קָשָׁה וְאֵינָהּ מְקֻבֶּלֶת עַל הַכֹּל.

שָׁלוֹם אֲמִתִּי הוּא תּוֹצָאָה שֶׁל כָּבוֹד הֲדָדִי וְהַכָּרַת הַזְּכֻיּוֹת שֶׁל שְׁנֵי הַצְּדָדִים, וְלֹא שֶׁל פַּחַד אוֹ כְּפִיָּה.

יֵשׁ לַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר פָּשׁוּט כְּכָל הָאֶפְשָׁר, אַךְ לֹא פָּשׁוּט מִדַּי.

שִׁכְלוּל הָאֶמְצָעִים וּבִלְבּוּל הַמַּטָּרוֹת הֵם, לְפִי עֲנִיוּת דַּעְתִּי, סִימַן הַהֶכֵּר שֶׁל תְּקוּפָתֵנוּ.

עַל הָאָדָם לְחַפֵּשׂ אֶת מָה שֶׁיֵּשׁ, וְלֹא אֶת מָה שֶׁהוּא חוֹשֵׁב שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת.

אִם בִּרְצוֹנְכֶם לִלְמֹד דָּבָר מִן הַפִיזִיקָאִים הַתֵּאוֹרֶטִיִּים עַל הַשִּׁיטוֹת שֶׁבָּהֶן הֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים, הַחְזִיקוּ בְּעִקָּרוֹן אֶחָד: אַל תַּקְשִׁיבוּ לְדִבְרֵיהֶם, הַפְנוּ אֶת תְּשׂוּמַת לִבְּכֶם לְמַעֲשֵׂיהֶם.

הַשִּׁיטָה שֶׁלִּי שׁוֹנָה. אֵינֶנִּי מְמַהֵר לָגֶשֶׁת לַעֲבוֹדָה מַעֲשִׂית. כַּאֲשֶׁר עוֹלֶה בִּי רַעְיוֹן, אֲנִי מַתְחִיל מִיָּד לִבְנוֹת אוֹתוֹ בְּדִמְיוֹנִי.

מַדְּעָנֵי הַיּוֹם חוֹשְׁבִים בְּעֹמֶק בִּמְקוֹם בִּצְלִילוּת. אָדָם חַיָּב לִהְיוֹת שָׁפוּי כְּדֵי לַחְשֹׁב בִּצְלִילוּת, אֲבָל הוּא יָכוֹל לַחְשֹׁב בְּעֹמֶק גַּם כַּאֲשֶׁר הוּא מְשֻׁגָּע לַחֲלוּטִין.

הֲפֹךְ, תָּמִיד הֲפֹךְ, הַבֵּט בַּבְּעָיָה מֵהַסּוֹף לַהַתְחָלָה.

לָדַעַת מָה אֵינְךָ יוֹדֵעַ מוֹעִיל הַרְבֵּה יוֹתֵר מִהְיוֹת מַבְרִיק.

כָּל מָה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לָדַעַת הוּא הֵיכָן אֲנִי עָתִיד לָמוּת, כְּדֵי שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אֵלֵךְ לְשָׁם.

זֶה מַפְלִיא כַּמָּה יִתְרוֹן לִטְוָח אָרֹךְ הִשַּׂגְנוּ רַק עַל יְדֵי כָּךְ שֶׁהִשְׁתַּדַּלְנוּ בְּאֹפֶן עִקְבִי לֹא לִהְיוֹת טִפְּשִׁים, בִּמְקוֹם לְנַסּוֹת לִהְיוֹת חֲכָמִים מְאֹד.

קַח רַעְיוֹן פָּשׁוּט, וְהִתְיַחֵס אֵלָיו בִּרְצִינוּת גְּמוּרָה.

אֵינֶנִּי מַרְשֶׁה לְעַצְמִי לְהַחְזִיק בְּדֵעָה עַל נוֹשֵׂא כָּלְשֶׁהוּ, אֶלָּא אִם כֵּן אֲנִי מַכִּיר אֶת טְעָנוֹת הַצַּד הַשֵּׁנִי טוֹב יוֹתֵר מִמֶּנּוּ.

עֵסֶק נִפְלָא בִּמְחִיר הוֹגֵן עָדִיף בְּהַרְבֵּה עַל עֵסֶק הוֹגֵן בִּמְחִיר נִפְלָא.

שׁוּם טַיָּס נָבוֹן, מֻכְשָׁר וּבַעַל נִסָּיוֹן כְּכָל שֶׁיִּהְיֶה, אֵינוֹ מוַתֵּר עַל שִׁמּוּשׁ בִּרְשִׁימַת תַּבְחִינִים מְסֻדֶּרֶת.

יֵשׁ לָנוּ תְּשׁוּקָה עַזָּה לִשְׁמֹר עַל דְּבָרִים פְּשׁוּטִים.

תַּפְקִידֵנוּ הוּא לִמְצֹא מְעַט דְּבָרִים נְבוֹנִים לַעֲשׂוֹת, וְלֹא לְהַדְבִּיק אֶת כָּל מָה שֶׁמִּתְרַחֵשׁ בָּעוֹלָם.

אֲנָשִׁים נְבוֹנִים מְקַבְּלִים הַחְלָטוֹת עַל בְּסִיס עֲלוּת הַהִזְדַּמְּנוּת, כְּלוֹמַר עַל פִּי הַחֲלָפָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר שֶׁעָלֶיהָ הֵם מְוַתְּרִים.

חִקּוּי הָעֵדֶר הוּא הַזְמָנָה לִנְסִיגָה אֶל הַבֵּינוֹנִיּוּת.

הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר לַחֲזוֹת אֶת הֶעָתִיד הִיא לִיצוֹר אוֹתוֹ.

נִהוּל הוּא לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים נָכוֹן, מַנְהִיגוּת הִיא לַעֲשׂוֹת אֶת הַדְּבָרִים הַנְּכוֹנִים.

אֵין דָּבָר חֲסַר תּוֹעֶלֶת יוֹתֵר מִלַּעֲשׂוֹת בִּיעִילוּת מְרַבִּית מָה שֶׁאֵין לַעֲשׂוֹתוֹ כְּלָל.

תּוֹצָאוֹת מֻשָּׂגוֹת מִנִּצּוּל הִזְדַּמְּנוּיוֹת, וְלֹא מִפִּתְרוֹן בְּעָיוֹת.

לָעֵסֶק יֵשׁ רַק שְׁנֵי תַּפְקִידִים בְּסִיסִיִּים: שִׁווּק וְחִדּוּשׁ.

אִם אַתָּה רוֹצֶה לִיצוֹר דָּבָר חָדָשׁ, עָלֶיךָ לְהַפְסִיק לַעֲשׂוֹת דָּבָר יָשָׁן.

בְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ אַתָּה רוֹאֶה עֵסֶק מַצְלִיחַ, דַּע כִּי מִישֶׁהוּ קִבֵּל פַּעַם הַחְלָטָה אַמִּיצָה.

תָּכְנִיּוֹת אֵינָן אֶלָּא כַּוָּנוֹת טוֹבוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן הֵן מִתְרַגְּמוֹת מִיָּד לַעֲבוֹדָה מַאֲמֶצֶת.

תַּכְלִיתוֹ שֶׁל כָּל עֵסֶק הִיא לִיצוֹר לָקוֹחַ וְלִשְׁמֹר עָלָיו.

אִי אֶפְשָׁר לְנַהֵל שִׁנּוּי, נִתָּן רַק לְהַקְדִּים אוֹתוֹ.

מְנַהֲלִים יְעִילִים אֵינָם מְקַבְּלִים הַחְלָטוֹת רַבּוֹת, הֵם מִתְרַכְּזִים בַּהַחְלָטוֹת הַחֲשׁוּבוֹת בֶּאֱמֶת.

לְאַחַר כָּל פְּעֻלָּה יְעִילָה, קַח לְךָ פְּסַק זְמַן שֶׁל הִתְבּוֹנְנוּת שְׁקֵטָה, מִתּוֹךְ הַשֶּׁקֶט תִּצְמַח פְּעֻלָּה יְעִילָה עוֹד יוֹתֵר.

הַמָּקוֹר הַנָּפוֹץ בְּיוֹתֵר לִשְׁגִיאוֹת בִּקְבָּלַת הַחְלָטוֹת הוּא הַחִפּוּשׂ אַחַר הַתְּשׁוּבָה הַנְּכוֹנָה, בִּמְקוֹם אַחַר הַשְּׁאֵלָה הַנְּכוֹנָה.

בְּקַבָּלַת הַחְלָטָה, הַתְחֵל תָּמִיד מִמַּה שֶּׁנָּכוֹן, וְלֹא מִמַּה שֶׁמְּקֻבָּל אוֹ נוֹחַ.

תִּכְנוּן לִטְוָח אָרֹךְ אֵינוֹ עוֹסֵק בַּהַחְלָטוֹת שֶׁיִּתְקַבְּלוּ בֶּעָתִיד, אֶלָּא בֶּעָתִיד שֶׁל הַהַחְלָטוֹת הַמִּתְקַבְּלוֹת כַּיּוֹם.

הַדְּבָרִים הָרִאשׁוֹנִים תְּחִלָּה, וְהַדְּבָרִים הַשְּׁנִיִּים לֹא יֵעָשׂוּ כְּלָל.

הַכְּלָל הָרִאשׁוֹן בְּקַבָּלַת הַחְלָטוֹת הוּא שֶׁאֵין מְקַבְּלִים הַחְלָטָה אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ חִלּוּקֵי דֵּעוֹת.

נִדְרֶשֶׁת הַרְבֵּה יוֹתֵר אֶנֶרְגְּיָה כְּדֵי לַעֲבֹר מֵאִי מְסֻגָּלוּת לְבֵינוֹנִיּוּת, מֵאֲשֶׁר לַעֲבֹר מִבִּצּוּעַ מְעֻלֶּה לִמְצוּיָנוּת מוֹבִילָה.

כְּתֹב אֶת הַצִּפִיּוֹת שֶׁלְּךָ לִפְנֵי כָּל הַחְלָטָה מַשְׁמָעוּתִית, וּבְחַן אֶת הַתּוֹצָאוֹת כַּעֲבֹר זְמַן. זוֹהִי הַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה לְגַלּוֹת בַּמֶּה אַתָּה בֶּאֱמֶת מִצְטַיֵּן.

לִפְנֵי שֶׁמְּקַבְּלִים הַחְלָטָה, עָלֶיךָ לְבָרֵר תְּחִלָּה הַאִם זוֹ בְּעָיָה שִׁיטָתִית וּכְלָלִית אוֹ שֶׁמֻּנָּח לְפָנֶיךָ אֵרוּעַ יָחִיד וּמְיֻחָד.

בְּנֵי אָדָם נוֹטִים תָּמִיד לְהֵאָחֵז בַּמְיֻשָּׁן, בִּדְבָרִים שֶׁפַּעַם הָיוּ מוֹעִילִים אַךְ הַיּוֹם אֵינָם עוֹבְדִים עוֹד.

כְּדֵי לַהֲפֹךְ יֶדַע לְמוֹעִיל, עָלֵינוּ לִלְמֹד לִרְאוֹת גַּם אֶת הַיַּעַר וְגַם אֶת הָעֵצִים, וּלְחַבֵּר בֵּינֵיהֶם.

הַסַּכָּנָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר בְּעִתּוֹת תַּהֲפוּכָה אֵינָהּ הַתַּהֲפוּכָה עַצְמָהּ, אֶלָּא הַפְּעֻלָּה לְפִי הַהִגָּיוֹן שֶׁל הָאֶתְמוֹל.

בְּלֹא מְחֻיָּבוּת יֵשׁ רַק הַבְטָחוֹת וְתִקְווֹת, אַךְ לֹא תָּכְנִיּוֹת.

מְנַהֲלִים יְעִילִים אֵינָם מַתְחִילִים מִן הַמְּשִׂימוֹת שֶׁלָּהֶם, הֵם מַתְחִילִים מִן הַזְּמַן שֶׁלָּהֶם.

הֱיוּ מְפֻחָדִים כַּאֲשֶׁר אֲחֵרִים גְּרַדְוָנִיִּים, וִהְיוּ גְּרַדְוָנִיִּים כַּאֲשֶׁר אֲחֵרִים מְפֻחָדִים.

כְּלָל מִסְפָּר אֶחָד: לְעוֹלָם אַל תַּפְסִיד כֶּסֶף. כְּלָל מִסְפָּר שְׁתַּיִם: לְעוֹלָם אַל תִּשְׁכַּח אֶת כְּלָל מִסְפָּר אֶחָד.

הַהֶבְדֵּל בֵּין אֲנָשִׁים מַצְלִיחִים לַאֲנָשִׁים מַצְלִיחִים בֶּאֱמֶת הוּא שֶׁאֲנָשִׁים מַצְלִיחִים בֶּאֱמֶת אוֹמְרִים לֹא לְכִמְעַט כָּל דָּבָר.

הַדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר אַתָּה מוֹצֵא אֶת עַצְמְךָ בְּתוֹךְ בּוֹר, הוּא לְהַפְסִיק לַחְפּוֹר.

אֵינְךָ צָרִיךְ לִהְיוֹת מֻמְחֶה בְּכָל דָּבָר, אֲבָל עָלֶיךָ לָדַעַת הֵיכָן נִמְצָא הַגְּבוּל שֶׁל מָה שֶׁאַתָּה מֵבִין.

הַסִּכּוּן נוֹבֵעַ מִכָּךְ שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ מָה אַתָּה עוֹשֶׂה.

הִזְדַּמְּנוּיוֹת אֵינָן מַגִּיעוֹת לְעִתִּים קְרוֹבוֹת. כַּאֲשֶׁר יוֹרֵד גֶּשֶׁם שֶׁל זָהָב, הוֹצֵא דְּלִי, לֹא אֶצְבָּעוֹן.

אֵין צֹרֶךְ לִהְיוֹת מַדְּעַן טִילִים. הַשְׁקָעוֹת אֵינָן מִשְׂחָק שֶׁבּוֹ בַּעַל מֵאָה וְשִׁשִּׁים נְקֻדּוֹת מְנַצֵּחַ אֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאָה וּשְׁלוֹשִׁים.

שׂוּק הַמְּנָיוֹת הוּא מַנְגָּנוֹן לְהַעֲבָרַת כֶּסֶף מֵחַסְרֵי הַסַּבְלָנוּת אֶל הַסַּבְלָנִיִּים.

אִם אֵינְךָ מוּכָן לְהַחְזִיק בִּמְנָיָה לְמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר שָׁנִים, אַל תַּחְשֹׁב אֲפִלּוּ לְהַחְזִיק בָּהּ לְמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר דַּקּוֹת.

לְעוֹלָם אַל תַּשְׁקִיעַ בְּעֵסֶק שֶׁאֵינְךָ מְסֻגָּל לְהָבִין.

אֵין זֶה הֶכְרֵחִי לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים יוֹצְאֵי דֹּפֶן כְּדֵי לְהַשִּׂיג תּוֹצָאוֹת יוֹצְאוֹת דֹּפֶן.

בְּעוֹלַם הָעֲסָקִים, הַמַּרְאָה הָאֲחוֹרִית תָּמִיד צְלוּלָה יוֹתֵר מִן הַשִּׁמְשָׁה הַקִּדְמִית.

עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת רַק מְעַט מְאֹד דְּבָרִים נְכוֹנִים בְּחַיֶּיךָ, כָּל עוֹד אֵינְךָ עוֹשֶׂה יוֹתֵר מִדַּי דְּבָרִים שְׁגוּיִים.

עַל מַשְׁקִיעַ לִפְעֹל כְּאִלּוּ קִבֵּל כַּרְטִיס מְנֻקָּב וּבוֹ עֶשְׂרִים נְקָבִים בִּלְבַד לְכָל יְמֵי חַיָּיו.

תַּחֲזִיּוֹת עֲשׂוּיוֹת לְלַמֵּד אוֹתְךָ הַרְבֵּה עַל הַחוֹזֶה, אַךְ אֵינָן מְלַמְּדוֹת דָּבָר עַל הֶעָתִיד.

הַתְּכוּנָה הַחֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר עֲבוּר מַשְׁקִיעַ הִיא מֶזֶג, לֹא שֵׂכֶל.

אִם אַתָּה מוֹצֵא אֶת עַצְמְךָ בְּסִירָה שֶׁדּוֹלֶפֶת בְּאֹפֶן מַתְמִיד, הָאֶנֶרְגְּיָה שֶׁתַּקְדִּישׁ לְהַחְלָפַת כְּלִי הַשַּׁיִט תִּהְיֶה מוֹעִילָה מֵאֲשֶׁר מַאֲמָץ לִסְתּוֹם אֶת הַדְּלִיפוֹת.

מִשְׂחָקִים מְנֻצָּחִים עַל יְדֵי שַׂחְקָנִים הַמְּמַקְּדִים אֶת מַבָּטָם בִּשְׂדֵה הַמִּשְׂחָק, וְלֹא עַל יְדֵי אֵלֶּה שֶׁעֵינֵיהֶם מְרֻתָּקוֹת לְלוּחַ הַתּוֹצָאוֹת.

פִּזּוּר הַשְׁקָעוֹת הוּא הֲגָנָה מִפְּנֵי בַּעֲרוּת. יֵשׁ בּוֹ מְעַט מְאֹד הִגָּיוֹן אִם אַתָּה יוֹדֵעַ מָה אַתָּה עוֹשֶׂה.

מָה שֶׁהֶחָכָם עוֹשֶׂה בַּתְּחִלָּה, הַכְּסִיל עוֹשֶׂה בַּסּוֹף.

הַבֵּט בִּתְנוּדוֹת הַשּׁוּק כִּבְיָדִיד וְלֹא כִּבְאוֹיֵב, הָפֵק רֶוַח מִן הַסִּכְלוּת בִּמְקוֹם לִטּוֹל בָּהּ חֵלֶק.

בָּתֵּי הַסֵּפֶר לְמִנְהַל עֲסָקִים מְתַגְמְלִים הִתְנַהֲגוּת מֻרְכֶּבֶת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הִתְנַהֲגוּת פְּשׁוּטָה, אַךְ הַהִתְנַהֲגוּת הַפְּשׁוּטָה יְעִילָה בְּהַרְבֵּה.

הָאוֹפְּטִימִיזְם הַמֻּגְזָם הוּא אוֹיְבוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל הַקּוֹנֶה הָרַצְיוֹנָלִי.

בַּהַשְׁקָעוֹת אֵין פְּסִילוֹת כְּפוּיוֹת. אֵינְךָ חַיָּב לַחְבֹּט בְּכָל כַּדּוּר, אַתָּה יָכוֹל פָּשׁוּט לְהַמְתִּין לַכַּדּוּר הַמֻּשְׁלָם שֶׁלְּךָ.

לֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה גָּדוֹל הַכִּשָּׁרוֹן אוֹ הַמַּאֲמָץ, יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁפָּשׁוּט דּוֹרְשִׁים זְמַן. אִי אֶפְשָׁר לְהוֹלִיד תִּינוֹק בְּחֹדֶשׁ אֶחָד עַל יְדֵי עִבּוּר שֶׁל תֵּשַׁע נָשִׁים.

כַּאֲשֶׁר הַנְהָלָה בַּעֲלַת מֻנִיטִין שֶׁל גָּאוֹנוּת מִתְמוֹדֶדֶת עִם עֵסֶק בַּעַל כַּלְכָּלָה גְּרוּעָה, מֻנִיטִין הָעֵסֶק הוּא שֶׁנִּשְׁאָר בְּעֵינוֹ.

הַשֶּׁמֶשׁ תָּאִיר עַל הָעוֹמְדִים לִפְנֵי שֶׁתָּאִיר עַל הַכּוֹרְעִים תַּחְתֵּיהֶם.

הַמַּעֲשֶׂה הוּא הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר לוֹמַר.

בִּצּוּרִים שֶׁל רַעְיוֹנוֹת שָׁוִים יוֹתֵר מִבִּצּוּרִים שֶׁל אֶבֶן.

סַדֵּר כְּהֲלָכָה אֶת כָּל הַחֲלָקִים הַנִּקְרִים בְּדַרְכְּךָ.

לָמַדְתִּי עִם הַשָּׁנִים שֶׁכַּאֲשֶׁר מְקַבְּלִים הַחְלָטָה בְּרוּרָה, הַפַּחַד מִתְמַעֵט. הַיְּדִיעָה מָה עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת מְבַטֶּלֶת אֶת הַחֲרָדָה.

כְּלֵי הָאָדוֹן לְעוֹלָם לֹא יְפָרְקוּ אֶת בֵּית הָאָדוֹן.

תְּנוּ לִי שֵׁשׁ שָׁעוֹת כְּדֵי לִכְרֹת עֵץ, וְאַקְדִּישׁ אֶת אַרְבַּע הַשָּׁעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לְהַשְׁחָזַת הַגַּרְזֶן.

הַאִם אֵינֶנִּי מַשְׁמִיד אֶת אוֹיְבַי כַּאֲשֶׁר אֲנִי הוֹפֵךְ אוֹתָם לִידִידַי?

בַּיִת הַמְפֻלָּג בְּתוֹךְ עַצְמוֹ לֹא יוּכַל לַעֲמֹד.

וַדֵּא שֶׁהִנַּחְתָּ אֶת רַגְלֶיךָ בַּמָּקוֹם הַנָּכוֹן, וְאָז עֲמֹד אֵיתָן.

דַּבֵּר בְּרֹךְ וּשְׂא עִמְּךָ מַקֵּל עָבֶה, וְכָךְ תַּגִּיעַ רָחוֹק.

בְּכָל רֶגַע שֶׁל הַכְרָעָה, הַדָּבָר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁתּוּכַל לַעֲשׂוֹת הוּא הַדָּבָר הַנָּכוֹן, הַדָּבָר הַבָּא בַּתּוֹר הוּא הַדָּבָר הַשָּׁגוּי, וְהַדָּבָר הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר שֶׁתּוּכַל לַעֲשׂוֹת הוּא לֹא כְלוּם.

הַחְזֵק אֶת עֵינֶיךָ נְשׂוּאוֹת אֶל הַכּוֹכָבִים, וְאֶת רַגְלֶיךָ נְטוּעוֹת בַּקַּרְקַע.

הַקֻּבִּיָּה נִזְרְקָה.

בָּאתִי, רָאִיתִי, נִצַּחְתִּי.

בַּמִּלְחָמָה, אֵרוּעִים בַּעֲלֵי חֲשִׁיבוּת גְּדוֹלָה צוֹמְחִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת מִסִּבּוֹת קְטַנּוֹת.

הַתְּבוּנָה מוֹשֶׁלֶת בָּעוֹלָם, הַבַּעֲרוּת נוֹשֵׂאת בַּנֶּטֶל.

הַמִּקְרֶה מֵעוֹלָם לֹא מִלֵּא אֶת תִּקְוָתוֹ שֶׁל עַם סוֹבֵל.

הַהֲגָנָה הַיְּחִידָה מִפְּנֵי עַוְלָה בְּקֶרֶב בְּנֵי הָאָדָם הִיא עָצְמָה גּוּפָנִית, כַּלְכָּלִית וּמַדָּעִית.

עַם הַתָּלוּי לַחֲלוּטִין בְּאַחֵר עֲבוּר קִיּוּמוֹ הַכַּלְכָּלִי, סוֹפוֹ שֶׁיִּגְוַע וְיִכְלֶה.

הַנִּסָּיוֹן לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁגִּלִּיתָ אֶת עַצְמְךָ, דּוֹמֶה לְכִסּוּי הָאָרֶץ כֻּלָּהּ בְּעוֹר כְּדֵי לֹא לִדְרֹךְ עַל קוֹצִים. פָּשׁוּט בְּהַרְבֵּה לִנְעֹל מִנְעָלִים.

טְעָנוֹת יוֹצְאוֹת דֹּפֶן דּוֹרְשׁוֹת רְאָיוֹת יוֹצְאוֹת דֹּפֶן.

נצח דרך הפעולות שלך, לא באמצעות ויכוח.

הדגימו, אל תסבירו.

זו לא המחשבה שמבלבלת אותך, אלא המחשבה השנייה.

היכנס לפעולה עם תעוזה. אם אינך בטוח בדרך פעולה, אל תנסה אותה. ביישנות היא מסוכנת: עדיף להיכנס באומץ. כל טעות שאתה מבצע באמצעות חוצפה, מתוקנת בקלות עם יותר תעוזה.

עדיף להיות לוחם בגן מאשר גנן בשדה קרב.

שחקו משחקים ארוכי טווח עם אנשים לטווח ארוך. כל התשואות בחיים, בין אם בעושר, במערכות יחסים או בידע, מגיעות מריבית דריבית.

המוניטין שלך הוא אבן הפינה של הכוח שלך. הגן עליו בחייך.

תכנן הכל עד הסוף. הסוף הוא הכל.

הסתייגות כזאת, ואפילו התנגדות, של אחדים היא תכונה מועילה ורכיב הכרחי בהתקדמות האנושית, בדיוק כמו הקליטה המהירה וההתלהבות של אחרים. כך, גוש שמתנגד לכוח בתחילה, ברגע שהוא מתחיל לנוע, הוא מוסיף לאנרגיה.

אילו נדרש לו למצוא מחט בערימת שחת, הוא לא היה עוצר לחשוב היכן סביר שהיא נמצאת, אלא היה ניגש מיד לבחון קש אחר קש, בשקדנות קדחתנית כמו דבורה, עד שימצא את מבוקשו. מעט תיאוריה וחישוב היו חוסכים לו תשעים אחוז מהעבודה.

להעלות שאלות חדשות, אפשרויות חדשות, להסתכל על בעיות ישנות מזווית חדשה, דורש דמיון יוצר, ומסמן התקדמות אמיתית במדע.

קל יותר להתנגד בתחילה מאשר בסוף.

העקרונות של העבר השקט אינם מספיקים להווה הסוער. המקרה חדש, ולכן עלינו לחשוב מחדש ולפעול מחדש.

לראות את מה שנמצא מול האף דורש מאבק מתמיד.

תכלית הידיעה אינה הידיעה, אלא המעשה.

בכל עניין שקול מה קודם לו ומה בא אחריו, ורק אז גש אליו.

אני סבור שהמזל הוא הפוסק במחצית ממעשינו, אבל את המחצית האחרת, או מעט פחות ממנה, הוא משאיר לנו לנהל.

אין דבר קשה יותר לקחת על עצמך, מסוכן יותר לנהל, או מפוקפק יותר בהצלחתו, מאשר לעמוד בראש הכנסתו של סדר דברים חדש.

הדבר האחרון שמחליטים כשכותבים ספר הוא מה לשים בהתחלה.

אפה של קלאופטרה: אילו היה קצר יותר, כל פני העולם היו משתנים.

להבטיח את עצמנו מפני תבוסה נמצא בידינו, אבל את ההזדמנות להביס את האויב מספק האויב עצמו.

יש דרכים שאסור ללכת בהן.

אין שום דוגמה לארץ שהרוויחה ממלחמה ממושכת.

אל תחזור על הטקטיקה שהביאה לך ניצחון אחד, אלא תן לשיטותיך להיקבע לפי המגוון האינסופי של הנסיבות.

כעס יכול להפוך עם הזמן לשמחה, ורוגז יכול להתחלף בשביעות רצון. אבל ממלכה שנחרבה לא תקום עוד לעולם.

אין תקלות אומללות כל כך שהנבונים לא יפיקו מהן תועלת כלשהי, ואין מקרים מוצלחים כל כך שחסרי התבונה לא יוכלו להפוך אותם לרעתם.

את המזל יש לנהל כמו את הבריאות: ליהנות ממנו כשהוא טוב, להתאזר בסבלנות כשהוא רע, ולעולם לא לפנות לתרופות קיצוניות אלא בשעת צורך קיצוני.

קל יותר להישאר בחוץ מאשר לצאת.

השוטה אומר: אל תשים את כל הביצים שלך בסל אחד. אבל החכם אומר: שים את כל הביצים שלך בסל אחד, ושמור על הסל הזה.

אם נכון היום שהוא פגע בך כך, זה יהיה נכון גם מחר וגם ביום שאחריו, ושום נזק לא ייגרם אם תדחה את העונש לזמן מה.

תשוקותינו מופרזות ואינן תואמות את יכולתנו להשיגן, וכמו מפרשים גדולים מממדי הספינה, הן רק עוזרות להפוך אותה על פיה.

מה שנעשה מיד, מתפרק מיד; אבל מה שעתיד להחזיק נצח, יידרש לו עוד נצח כדי להיעשות.

הנבון עושה בהתחלה את מה שהכסיל עושה בסוף. שניהם עושים אותו דבר, וההבדל ביניהם רק בזמן: האחד בעיתו, והשני שלא בעיתו.

דברים רבים שהיו משהו, כשהניחו להם, נעשו כלום; ואחרים שהיו כלום, משום שהתייחסו אליהם, נעשו הרבה.

יש להשתמש באמצעים האנושיים כאילו אין אמצעים אלוהיים, ובאמצעים האלוהיים כאילו אין אנושיים.

רעה היא תוכנית שאי אפשר לשנות.

יש להתלבט פעמים רבות, ולהחליט פעם אחת.

אל תהיה הראשון שמנסה את החדש, וגם לא האחרון שמניח בצד את הישן.

המדע נבנה מעובדות, כמו שבית נבנה מאבנים. אבל אוסף של עובדות אינו מדע, כשם שערימת אבנים אינה בית.

כישלון מפואר לא מוביל לשום מקום; הצלחה קטנה עשויה להוביל להצלחה שאינה קטנה.

הצרות באות אלינו לעיתים רחוקות יחסית; אנחנו אלה שהולכים אליהן.

החיים קצרים. האם אתה יודע, אם תקרא את זה, שאינך יכול לקרוא את ההוא, ושמה שתפסיד היום לא תוכל להרוויח מחר?

הכללים הכלליים הם בהתנהלות החיים מה שהשגרות הן באמנויות.

השנים הראשונות של האדם צריכות להכין את צידתן של האחרונות.

אחד מסודות החיים המוצלחים הוא היכולת לרכז את כל האנרגיות שלנו בנקודה אחת, למקד את כל קרני התודעה המפוזרות במקום אחד או בדבר אחד.

ההזדמנות ביישנית, מהירה, והיא חולפת לפני שהאיטי, הבלתי ערני, העצלן או הרשלן מספיקים לתפוס אותה.

העתיד דומה לקיר מת או לערפל סמיך המסתיר מעינינו את כל הדברים; העבר חי ומתנועע בחפצים, בהירים או רציניים, ובעלי זוהר שאינו דועך.

המחשבה תלויה באימון הרגלי של כושר העיון; המעשה תלוי בהחלטת הרצון.

אלה שרגילים מאוד להתבוננות מופשטת בדרך כלל אינם מתאימים לעיסוקים מעשיים, ולהפך.

ודאי שאין לבזות שפות או להזניח אותן; אבל את הדברים עצמם עדיין יש להעדיף.

ידיעתו של אדם בעולם הזה אינה יכולה לחרוג מניסיונו.

ענייננו כאן אינו לדעת את הכול, אלא את מה שנוגע להתנהגותנו.

מדינה בלי אמצעים לשינוי כלשהו היא מדינה בלי אמצעים לשימורה.

סדר טוב הוא היסוד לכל הדברים הטובים.

הסבלנות שלנו תשיג יותר מהכוח שלנו.

אין דבר שמתגלה כמכביד ובלתי צודק כמו ממשל חלש.

אם החולה קר, אם לחולה יש חום, אם החולה מתעלף, אם הוא חש ברע אחרי האוכל, אם יש לו פצע לחץ, בדרך כלל האשם אינו במחלה אלא בסיעוד.

ניהול חכם ואנושי של החולה הוא ההגנה הטובה ביותר מפני הדבקה.

אחרי ההרגלים שלה, הדבר שאומה הכי פחות נוטה לשנות הוא החקיקה האזרחית שלה.

עריצות הרוב.

אל תעמיס על זיכרונך עד שיהפוך ממשרת נאמן לעבד.

או קיסר או כלום.

חיילים, כאן חייבים לנצח או למות.

הטוב מכולם הוא האדם השוקל כל דבר בעצמו ומבחין מה יהיה טוב יותר אחר כך ובסוף; טוב גם מי שמקשיב ליועץ טוב; אבל מי שאינו חושב בעצמו וגם אינו זוכר את מה שאחר אומר לו, הוא אדם חסר תועלת.

שמור על המידה; המידתיות היא הטובה בכל הדברים.

אל תחשיב לחלשים את אלה שמוותרים בנקודה מסוימת לטובתם, אלא את אלה שגוברים לרעתם.

אל תחשוב שגדולי הנפש הם אלה שלוקחים על עצמם יותר ממה שהם יכולים להשיג, אלא אלה שיש להם שאיפות נעלות והם גם מסוגלים להשלים כל מה שהם מנסים.

פעמיים שאלו אותי: "אנא, מר בבג׳, אם תכניס למכונה מספרים שגויים, האם ייצאו תשובות נכונות?" איני מסוגל להבין כראוי איזה בלבול מושגים יכול לעורר שאלה כזאת.

המספרים הם אדוני החלשים, אבל עבדי החזקים.