ציטוטים על יזמות ומוסר עבודה בעסקים

אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ

אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה, אִם אֵין תּוֹרָה אֵין קֶמַח

יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי — תַּאֲמִין

אֵין רוּחַ נוֹחָה לְמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן הוּא מַפְלִיג

מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְאָגָה

אם בנית מבצרים באוויר, עבודתך לא אבדה — כאן הם צריכים להיות. עכשיו הנח מתחתם יסודות.

הצלחה היא ללכת מכישלון לכישלון בלי לאבד את ההתלהבות.

אֵין עָשִׁיר מִי שֶׁאֵין לוֹ דַּי בְּמָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ

עֲשֵׂה תּוֹרָתְךָ קֶבַע.

אֱמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה.

וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה.

הֱיוֹת הַגּוּף בָּרִיא וְשָׁלֵם, מִדַּרְכֵי הַשֵּׁם הוּא.

יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ.

בֵּירָא דִשְׁתֵית מִינֵיהּ מַיָּא – לָא תִּשְׁדֵי בֵּיהּ קָלָא.

דֶּרֶךְ אֱוִיל יָשָׁר בְּעֵינָיו, וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם.

צֵאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ טוֹבָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם... רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לֵב טוֹב.

הֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ.

וּדְלָא מוֹסִיף יָסֵיף.

הָפֵר מַחֲשָׁבוֹת בְּאֵין סוֹד, וּבְרֹב יוֹעֲצִים תָּקוּם.

אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד.

וְהַפּוֹעֲלִים עֲצֵלִים, וְהַשָּׂכָר הַרְבֵּה, וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק.

יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד, וְחוֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ לְמַחְסוֹר.

הָאֱמֶת הוּא דָּבָר הַחָזָק מִכֹּל, וְהַשֶּׁקֶר הוּא דָּבָר הַחַלָּשׁ מִכֹּל.

נְגַד שְׁמָא, אֲבַד שְׁמֵהּ.

לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן, וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ.

לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם קוֹרַת בֵּיתוֹ וְיִקַּח מִנְעָלִים לְרַגְלָיו.

נִבְחָר שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב, מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב.

הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעָט, וְקֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה.

לְעוֹלָם יַשְׁלִישׁ אָדָם אֶת מָעוֹתָיו: שְׁלִישׁ בַּקַּרְקַע, וּשְׁלִישׁ בִּפְרַקְמַטְיָא, וּשְׁלִישׁ תַּחַת יָדוֹ.

נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ בֶּאֱמוּנָה?

כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. וְכָל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת.

חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתוֹ? לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים.

בִּתְחַבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ מִלְחָמָה, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ

רָאשׁ עֹשֵׂה כַף־רְמִיָּה, וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר.

יָדֹעַ תֵּדַע פְּנֵי צֹאנֶךָ, שִׁית לִבְּךָ לַעֲדָרִים.

כָּל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן

מֹאזְנֵי צֶדֶק, אַבְנֵי צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם

אֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֵרָתָהּ אֲפִילוּ כִּמְלֹא נִימָא

אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׁבַּע כֶּסֶף, וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה

גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁמְּכַבֶּדֶת אֶת בְּעָלֶיהָ

כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ, עֲשֵׂה.

מִדְּבַר־שֶׁקֶר תִּרְחָק, וְנָקִי וְצַדִּיק אַל־תַּהֲרֹג כִּי לֹא־אַצְדִּיק רָשָׁע.

אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת, וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת.

יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן.

אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד, וְלֹא כָל הַמַּרְבֶּה בִסְחוֹרָה מַחְכִּים.

אַל תֹּאמַר לְרֵעֲךָ לֵךְ וְשׁוּב וּמָחָר אֶתֵּן, וְיֵשׁ אִתָּךְ.

אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין, שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל. תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ, אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ.

עֹשֶׁר וְכָבוֹד אִתִּי, הוֹן עָתֵק וּצְדָקָה.

אֹגֵר בַּקַּיִץ בֵּן מַשְׂכִּיל, נִרְדָּם בַּקָּצִיר בֵּן מֵבִישׁ.

מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת ה׳, וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ.

רַע יֵרוֹעַ כִּי עָרַב זָר, וְשׂוֹנֵא תֹקְעִים בּוֹטֵחַ.

עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם, וּמְרַדֵּף רֵיקִים חֲסַר לֵב.

יַד חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל, וּרְמִיָּה תִּהְיֶה לָמַס.

לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ, וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ.

מִתְאַוָּה וָאַיִן נַפְשׁוֹ עָצֵל, וְנֶפֶשׁ חָרֻצִים תְּדֻשָּׁן.

בְּאֵין אֲלָפִים אֵבוּס בָּר, וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר.

בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר, וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר.

עֹכֵר בֵּיתוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע, וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה.

עֶבֶד מַשְׂכִּיל יִמְשֹׁל בְּבֵן מֵבִישׁ, וּבְתוֹךְ אַחִים יַחֲלֹק נַחֲלָה.

גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ, אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית.

מֵחֹרֶף עָצֵל לֹא יַחֲרֹשׁ, יִשְׁאַל בַּקָּצִיר וָאָיִן.

רַע רַע יֹאמַר הַקּוֹנֶה, וְאֹזֵל לוֹ אָז יִתְהַלָּל.

פֹּעַל אוֹצָרוֹת בִּלְשׁוֹן שָׁקֶר, הֶבֶל נִדָּף מְבַקְשֵׁי מָוֶת.

אוֹצָר נֶחְמָד וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם, וּכְסִיל אָדָם יְבַלְּעֶנּוּ.

תַּאֲוַת עָצֵל תְּמִיתֶנּוּ, כִּי מֵאֲנוּ יָדָיו לַעֲשׂוֹת.

אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם, אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ.

בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת, וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן. וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ, כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים.

הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ, אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ.

נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן, אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר.

הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ, וְעָצֵל עַל מִטָּתוֹ.

נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ, וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד.

עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם, וּמְרַדֵּף רֵיקִים יִשְׂבַּע רִישׁ.

אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת, וְאָץ לְהַעֲשִׁיר לֹא יִנָּקֶה.

הַנְּמָלִים עַם לֹא עָז, וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָם.

מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה, וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ.

דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ.

כִּי לִבִּי שָׂמֵחַ מִכָּל עֲמָלִי, וְזֶה הָיָה חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי.

הַכְּסִיל חֹבֵק אֶת יָדָיו, וְאֹכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ.

וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה.

מַסִּיעַ אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם, בּוֹקֵעַ עֵצִים יִסָּכֶן בָּם.

בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה, וּבְשִׁפְלוּת יָדַיִם יִדְלֹף הַבָּיִת.

שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם, כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ.

תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה, כִּי לֹא תֵדַע מַה יִּהְיֶה רָעָה עַל הָאָרֶץ.

שֹׁמֵר רוּחַ לֹא יִזְרָע, וְרֹאֶה בֶעָבִים לֹא יִקְצוֹר.

מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה. אוֹמֵר עַל לָאו לָאו, וְעַל הֵן הֵן, מְדַקְדֵּק עַל עַצְמוֹ בַּחֶשְׁבּוֹן, וְנוֹתֵן וּמוַתֵּר לַאֲחֵרִים.

הַשְּׁגִיאוֹת אֵינָן בָּאָמָּנוּת עַצְמָהּ, אֶלָּא בָּאֻמָּנִים.

הַצֹּרֶךְ הוּא אִמָּהּ שֶׁל כָּל הַמְצָאָה.

הַהֲנָאָה מִן הַמְּלָאכָה מְבִיאָה לִשְׁלֵמוּת בַּעֲבוֹדָה.

הַשְּׁלֵמוּת גְּדוֹלָה מִסַּךְ כָּל חֲלָקֶיהָ.

עֵץ שֶׁאֵין הַיָּדַיִם מַקִּיפוֹת צוֹמֵחַ מִנֶּבֶט זָעִיר, מִגְדָּל בֶּן תֵּשַׁע קוֹמוֹת קָם מֵעֲרֵמַת עָפָר.

קֻרְטוֹב אֶחָד שֶׁל מַעֲשֶׂה שָׁוֶה יוֹתֵר מִטּוֹנוֹת שֶׁל הַטָּפַת מוּסָר.

בְּנִיָּה עֲשׂוּיָה לִהְיוֹת מְלָאכָה אִטִּית וּמְיַגַּעַת שֶׁל שָׁנִים, הֲרִיסָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת מַעֲשֶׂה פָּזִיז שֶׁל יוֹם אֶחָד.

לְעוֹלָם אַל תַּנִּיחַ לְאָדָם שֶׁאֵין בְּכֹחוֹ לוֹמַר הֵן, לוֹמַר לְךָ לֹא.

הָעֲבוֹדָה מַרְחִיקָה מֵאִתָּנוּ שְׁלוֹשָׁה נְגָעִים גְּדוֹלִים: שִׁעֲמוּם, מִדּוֹת רָעוֹת וּמַחְסוֹר.

נִסָּיוֹן לְלֹא תֵּאוֹרְיָה הוּא עִוֵּר, אַךְ תֵּאוֹרְיָה לְלֹא נִסָּיוֹן אֵינָהּ אֶלָּא מִשְׂחַק חֲשִׁיבָה בִּלְבַד.

הַהִזְדַּמְּנוּיוֹת מִתְרַבּוֹת כַּאֲשֶׁר תּוֹפְסִים אוֹתָן.

הַדֶּרֶךְ הִיא לְהִמָּנַע מִמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הַיָּרִיב חָזָק, וְלִפְעֹל בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הוּא חַלָּשׁ.

מִי שֶׁמֵּגֵן עַל כָּל מָקוֹם, אֵינוֹ מֵגֵן עַל שׁוּם מָקוֹם.

אֵין אָנוּ מְצַפִּים לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב שֶׁלָּנוּ מִנְּדִיבוּת לִבָּם שֶׁל הַקַּצָּב, מְבַשֵּׁל הַשֵּׁכָר אוֹ הָאוֹפֶה, אֶלָּא מִדַּאֲגָתָם לְאִנְטֶרֶס עַצְמָם.

הַשִּׁפּוּר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּכוֹשֶׁר הַיִּצּוּר שֶׁל הָעֲבוֹדָה נוֹבֵעַ מֵחֲלֻקַּת הָעֲבוֹדָה.

מְעַט מְאֹד נִדְרָשׁ כְּדֵי לְהָבִיא מְדִינָה מִשְּׁפָלוּת לִרְמַת הַשִּׂיא שֶׁל שֶׁפַע, מִלְּבַד שָׁלוֹם, מִסִּים נְמוּכִים וּמִשְׁפַּט צֶדֶק סָבִיר.

הַצְּרִיכָה הִיא הַתַּכְלִית הַיְּחִידָה וְהַמַּטָּרָה שֶׁל כָּל יִצּוּר.

עֲבוֹדָה מַעֲנִיקָה לָכֶם מַשְׁמָעוּת וְתַכְלִית, וְהַחַיִּים רֵיקִים בִּלְעָדֶיהָ.

אַרְבָּעָה נְגָעִים מַחֲרִיבִים מַמְלָכוֹת: מַחֲלֹקֶת, תְּמוּתָה, אֲדָמָה שְׁמָמָה וְהַשְׁחָתַת הַמַּטְבֵּעַ.

הַמַּטְבֵּעַ הַמְשֻׁבָּשׁ גּוֹרֵם לְהֶרֶס הַמִּסְחָר וּמוֹרִיד עֹנִי וּמַחְסוֹר עַל כָּל שִׁכְבוֹת הָעָם.

הַמְּחַפְּשִׂים זָהָב חוֹפְרִים אֲדָמָה הַרְבֵּה וּמוֹצְאִים מְעַט.

הַשְׁקָעָה בְּיֶדַע נוֹשֵׂאת אֶת הָרִבִּית הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר.

כַּאֲשֶׁר אַתָּה נִכְשָׁל בַּהֲכָנָה, אַתָּה מֵכִין אֶת עַצְמְךָ לְכִשָּׁלוֹן.

עָשׂוּי כַּהֲלָכָה טוֹב יוֹתֵר מִנֶּאֱמַר כַּהֲלָכָה.

לְעוֹלָם אַל תִּדְחֶה לְמָחָר אֶת מָה שֶׁאַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַיּוֹם.

הִזָּהֵר מֵהוֹצָאוֹת קְטַנּוֹת, דֶּלֶף קָטָן יָכוֹל לְהַטְבִּיעַ סְפִינָה גְּדוֹלָה.

הַכֶּסֶף מְיַלֵּד כֶּסֶף, וְהַכֶּסֶף שֶׁהַכֶּסֶף מְיַלֵּד יָכוֹל לְיַלֵּד עוֹד יוֹתֵר.

הוּא מוּבָל עַל יְדֵי יָד נֶעֱלֶמֶת לְקַדֵּם מַטָּרָה שֶׁלֹּא הָיְתָה כְּלָל חֵלֶק מִכַּוָּנָתוֹ.

הַהוֹן גָּדֵל עַל יְדֵי חִסָּכוֹן, וְקָטֵן עַל יְדֵי פַּזְרָנוּת וְהִתְנַהֲלוּת קְלוֹקֶלֶת.

כָּל פַּזְרָן נִרְאֶה כְּאוֹיֵב הַצִּבּוּר, וְכָל אָדָם חַסְכָן כְּמֵיטִיב עִם הַכְּלָל.

אֲנָשִׁים מֵאוֹתוֹ מִקְצוֹעַ נִפְגָּשִׁים רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, אֲפִלּוּ לְשֵׁם שִׂמְחָה וְשַׁעֲשׁוּעַ, מִבְּלִי שֶׁהַשִּׂיחָה תִּסְתַּיֵּם בִּקְנוּנְיָה נֶגֶד הַצִּבּוּר אוֹ בְּתַחְבּוּלָה לְהַעֲלָאַת מְחִירִים.

פְּשֹׁט נְבֵלָה בַּשּׁוּק וְטֹל שָׂכָר, וְאַל תֹּאמַר: כֹּהֵן אֲנִי וְאָדָם גָּדוֹל אֲנִי וּגְנַאי לִי הַדָּבָר.

וֶהֱוֵי מִשְׁתַּדֵּל עִם אָדָם שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ.

צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת מְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו תָּמִיד, כְּסוֹחֵר גָּדוֹל הַפּוֹקֵד תָּמִיד אֶת כָּל עֲסָקָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְסִיד וְלֹא יִשָּׁבֵר.

לֹא מַסְפִּיק לִרְאוֹת אֶת הָעָוֶל, יֵשׁ לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ הַמַּעֲשִׂית לְתִקּוּנוֹ.

הָרְוָחָה הָאֲמִתִּית אֵינָהּ נִשְׁעֶנֶת עַל נְדָבוֹת, אֶלָּא עַל צֶדֶק וְעַל עֲבוֹדָה.

חָזוֹן שֶׁאֵין עִמּוֹ נְכוֹנוּת לְהַגְשָׁמָה יוֹמְיוֹמִית הוּא רַק חֲלוֹם סְרָק, רַק הַמַּעֲשֶׂה הַקָּטָן הוֹפֵךְ אֶת הַחֲזוֹן לִמְצִיאוּת.

עֲבוֹדָה אֵינָהּ רַק מְקוֹר פַּרְנָסָה, הִיא הַדֶּרֶךְ לִתְחִיָּתוֹ הַמּוּסָרִית וְהַנַּפְשִׁית שֶׁל הָאָדָם.

אֵין זוֹ הָעֲבוֹדָה עַצְמָהּ שֶׁמַּתִּישָׁה אוֹתִי, אֶלָּא הַהַפְרָעוֹת הַבִּלְתִּי פּוֹסְקוֹת וּמַאֲבָקֵי הָעֲסָקִים הַשּׁוֹחֲקִים אֶת כֹּחִי.

הַכֶּסֶף הַגָּדוֹל אֵינוֹ נִמְצָא בַּקְּנִיָּה וּבַמְּכִירָה, אֶלָּא בַּהַמְתָּנָה.

הַרְאֵה לִי אֶת הַתַּמְרִיץ, וְאַרְאֶה לְךָ אֶת הַתּוֹצָאָה.

שְׁלוֹשָׁה כְּלָלִים לַקַּרְיֶרָה: אַל תִּמְכֹּר דָּבָר שֶׁלֹּא הָיִיתָ קוֹנֶה בְּעַצְמְךָ, אַל תַּעֲבֹד עֲבוּר מִי שֶׁאֵינְךָ מְכַבֵּד וּמַעֲרִיץ, וַעֲבֹד רַק עִם אֲנָשִׁים שֶׁנָּעִים לְךָ בִּמְחִצָּתָם.

עֵסֶק נִפְלָא בִּמְחִיר הוֹגֵן עָדִיף בְּהַרְבֵּה עַל עֵסֶק הוֹגֵן בִּמְחִיר נִפְלָא.

הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר לַחֲזוֹת אֶת הֶעָתִיד הִיא לִיצוֹר אוֹתוֹ.

נִהוּל הוּא לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים נָכוֹן, מַנְהִיגוּת הִיא לַעֲשׂוֹת אֶת הַדְּבָרִים הַנְּכוֹנִים.

אֵין דָּבָר חֲסַר תּוֹעֶלֶת יוֹתֵר מִלַּעֲשׂוֹת בִּיעִילוּת מְרַבִּית מָה שֶׁאֵין לַעֲשׂוֹתוֹ כְּלָל.

הַזְּמַן הוּא הַמַּשְׁאַב הַנָדִיר בְּיוֹתֵר, וְאִם אֵינְךָ מְנַהֵל אוֹתוֹ, אֵינְךָ יָכוֹל לְנַהֵל שׁוּם דָּבָר אַחֵר.

תּוֹצָאוֹת מֻשָּׂגוֹת מִנִּצּוּל הִזְדַּמְּנוּיוֹת, וְלֹא מִפִּתְרוֹן בְּעָיוֹת.

לָעֵסֶק יֵשׁ רַק שְׁנֵי תַּפְקִידִים בְּסִיסִיִּים: שִׁווּק וְחִדּוּשׁ.

בְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ אַתָּה רוֹאֶה עֵסֶק מַצְלִיחַ, דַּע כִּי מִישֶׁהוּ קִבֵּל פַּעַם הַחְלָטָה אַמִּיצָה.

תָּכְנִיּוֹת אֵינָן אֶלָּא כַּוָּנוֹת טוֹבוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן הֵן מִתְרַגְּמוֹת מִיָּד לַעֲבוֹדָה מַאֲמֶצֶת.

הַמְּנַהֵל הַיָּעִיל בּוֹנֶה עַל נְקֻדּוֹת חֹזֶק, שֶׁל עַצְמוֹ וְשֶׁל אֲחֵרִים, וְאֵינוֹ מְבַסֵּס אֶת עֲבוֹדָתוֹ עַל חֻלְשׁוֹת.

תַּכְלִיתוֹ שֶׁל כָּל עֵסֶק הִיא לִיצוֹר לָקוֹחַ וְלִשְׁמֹר עָלָיו.

תַּפְקִידוֹ שֶׁל הַנִּהוּל הוּא לִגְרוֹם לִבְנֵי אָדָם לִפְעֹל יַחְדָּו, לַעֲשׂוֹת אֶת נְקֻדּוֹת הַחֹזֶק שֶׁלָּהֶם מוֹעִילוֹת וְאֶת חֻלְשׁוֹתֵיהֶם לַחֲסְרוֹת מַשְׁמָעוּת.

מָה הִיא הַמְּשִׂימָה? זוֹהִי הַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה וְהַמַּכְרִיעָה בְּיוֹתֵר בְּפִרְיוֹנוֹ שֶׁל עוֹבֵד הַיֶּדַע.

אֵין הַיָּזְמָה הַחָפְשִׁית יְכוֹלָה לְהִצְטַדֵּק רַק מִפְּנֵי שֶׁהִיא טוֹבָה לָעֲסָקִים, קִיּוּמָהּ מֻצְדָּק רַק אִם הִיא מֵיטִיבָה עִם הַחֶבְרָה.

פְּגִישׁוֹת הֵן בְּהַגְדָּרָתָן פְּשָׁרָה עִם אִרְגּוּן לָקוּי, אָדָם אוֹ נִפְגָּשׁ אוֹ עוֹבֵד, אֵין הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת.

רַק שְׁלוֹשָׁה דְבָרִים מִתְרַחֲשִׁים מֵאֲלֵיהֶם בְּאִרְגּוּנִים: חִכּוּךְ, בִּלְבּוּל וִירִידָה בַּבִּצּוּעִים. כָּל הַשְּׁאָר דּוֹרֵשׁ מַנְהִיגוּת.

מַטְּרָתוֹ שֶׁל אִרְגּוּן הִיא לְאַפְשֵׁר לִבְנֵי אָדָם רְגִילִים לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים יוֹצְאֵי דֹּפֶן.

מַנְהִיגִים יְעִילִים בֶּאֱמֶת לְעוֹלָם אֵינָם אוֹמְרִים אֲנִי. הֵם לֹא חוֹשְׁבִים אֲנִי, אֶלָּא חוֹשְׁבִים אֲנַחְנוּ, הֵם חוֹשְׁבִים צֶוֶת.

עוֹבְדֵי יֶדַע אֵינָם עֲלוּת שֶׁיֵּשׁ לְצַמְצֵם, אֶלָּא נֶכֶס שֶׁיֵּשׁ לְטַפֵּחַ וּלְהַצְמִיחַ.

הַצְלָחָה תָּמִיד יוֹצֶרֶת בְּעָיוֹת חֲדָשׁוֹת. לְעוֹלָם אֵין לְהַנִּיחַ שֶׁמָּה שֶׁהֵבִיא הַצְלָחָה אֶתְמוֹל יַמְשִׁיךְ לְהָבִיא אוֹתָהּ מָחָר.

קַבֵּל אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁעָלֶיךָ לְהִתְיַחֵס לִבְנֵי אָדָם כְּיְחִידִים, שֶׁכֵּן אֵין בַּמְּצִיאוּת כֹּחַ עֲבוֹדָה אָחִיד.

הַהַנָּחָה שֶׁרַק מְנַהֲלִים בְּכִירִים מְקַבְּלִים הַחְלָטוֹת חֲשׁוּבוֹת הִיא טָעוּת מְסֻכֶּנֶת. בְּאִרְגּוּן מְבֻסַּס יֶדַע, כָּל אָדָם נִדְרָשׁ לְקַבֵּל הַחְלָטוֹת בַּעֲלוֹת הַשְׁפָּעָה.

הַסַּכָּנָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר בְּעִתּוֹת תַּהֲפוּכָה אֵינָהּ הַתַּהֲפוּכָה עַצְמָהּ, אֶלָּא הַפְּעֻלָּה לְפִי הַהִגָּיוֹן שֶׁל הָאֶתְמוֹל.

בְּלֹא מְחֻיָּבוּת יֵשׁ רַק הַבְטָחוֹת וְתִקְווֹת, אַךְ לֹא תָּכְנִיּוֹת.

מְנַהֲלִים יְעִילִים אֵינָם מַתְחִילִים מִן הַמְּשִׂימוֹת שֶׁלָּהֶם, הֵם מַתְחִילִים מִן הַזְּמַן שֶׁלָּהֶם.

הַחַדְשָׁנוּת הִיא הַכְּלִי הַמְיֻחָד שֶׁל הַיַּזָּמוּת, הַמַּעֲשֶׂה הַמַּעֲנִיק לַמַּשְׁאַבִּים כֹּחַ חָדָשׁ לִיצוֹר עֹשֶׁר.

מְחִיר הוּא מָה שֶׁאַתָּה מְשַׁלֵּם, עֵרֶךְ הוּא מָה שֶׁאַתָּה מְקַבֵּל.

רַק כַּאֲשֶׁר הַשֵּׁפֶל מַגִּיעַ, אַתָּה מְגַלֶּה מִי שָׂחָה עֵירֹם.

בְּחַפְּשֵׂנוּ אֲנָשִׁים לְהַעֲסָקָה אָנוּ מְחַפְּשִׂים שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים: יוֹשְׁרָה, תְּבוּנָה וּמֶרֶץ. אַךְ אִם אֵין לָהֶם אֶת הָרִאשׁוֹן, הַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים יַהַרְגוּ אוֹתְךָ.

תְּקוּפַת הַהַחְזָקָה הָאֲהוּבָה עָלֵינוּ הִיא לָנֶצַח.

הַסִּכּוּן נוֹבֵעַ מִכָּךְ שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ מָה אַתָּה עוֹשֶׂה.

אִם לֹא תִּמְצָא דֶּרֶךְ לְהַרְוִיחַ כֶּסֶף בְּעוֹדְךָ יָשֵׁן, תַּעֲבֹד עַד יוֹם מוֹתְךָ.

אִם אֵינְךָ מוּכָן לְהַחְזִיק בִּמְנָיָה לְמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר שָׁנִים, אַל תַּחְשֹׁב אֲפִלּוּ לְהַחְזִיק בָּהּ לְמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר דַּקּוֹת.

לְעוֹלָם אַל תַּשְׁקִיעַ בְּעֵסֶק שֶׁאֵינְךָ מְסֻגָּל לְהָבִין.

אֵין זֶה הֶכְרֵחִי לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים יוֹצְאֵי דֹּפֶן כְּדֵי לְהַשִּׂיג תּוֹצָאוֹת יוֹצְאוֹת דֹּפֶן.

בְּעוֹלַם הָעֲסָקִים, הַמַּרְאָה הָאֲחוֹרִית תָּמִיד צְלוּלָה יוֹתֵר מִן הַשִּׁמְשָׁה הַקִּדְמִית.

ווֹל סְטְרִיט הוּא הַמָּקוֹם הַיָּחִיד שֶׁבּוֹ אֲנָשִׁים נוֹסְעִים בִּרְכָבֵי פְּאֵר כְּדֵי לְקַבֵּל עֵצוֹת מֵאֵלֶּה הַנּוֹסְעִים בָּרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית.

אִם אַתָּה מוֹצֵא אֶת עַצְמְךָ בְּסִירָה שֶׁדּוֹלֶפֶת בְּאֹפֶן מַתְמִיד, הָאֶנֶרְגְּיָה שֶׁתַּקְדִּישׁ לְהַחְלָפַת כְּלִי הַשַּׁיִט תִּהְיֶה מוֹעִילָה מֵאֲשֶׁר מַאֲמָץ לִסְתּוֹם אֶת הַדְּלִיפוֹת.

אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת עִסְקָה טוֹבָה עִם אָדָם רַע.

הַדָּבָר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁיָּכוֹל לִקְרוֹת הוּא כַּאֲשֶׁר חֶבְרָה מְעֻלָּה נִקְלַעַת לִמְצוּקָה זְמַנִּית. אָנוּ רוֹצִים לִקְנוֹת אוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא עַל שֻׁלְחַן הַנִּתּוּחִים.

בָּתֵּי הַסֵּפֶר לְמִנְהַל עֲסָקִים מְתַגְמְלִים הִתְנַהֲגוּת מֻרְכֶּבֶת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הִתְנַהֲגוּת פְּשׁוּטָה, אַךְ הַהִתְנַהֲגוּת הַפְּשׁוּטָה יְעִילָה בְּהַרְבֵּה.

בַּהַשְׁקָעוֹת אֵין פְּסִילוֹת כְּפוּיוֹת. אֵינְךָ חַיָּב לַחְבֹּט בְּכָל כַּדּוּר, אַתָּה יָכוֹל פָּשׁוּט לְהַמְתִּין לַכַּדּוּר הַמֻּשְׁלָם שֶׁלְּךָ.

לֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה גָּדוֹל הַכִּשָּׁרוֹן אוֹ הַמַּאֲמָץ, יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁפָּשׁוּט דּוֹרְשִׁים זְמַן. אִי אֶפְשָׁר לְהוֹלִיד תִּינוֹק בְּחֹדֶשׁ אֶחָד עַל יְדֵי עִבּוּר שֶׁל תֵּשַׁע נָשִׁים.

כַּאֲשֶׁר הַנְהָלָה בַּעֲלַת מֻנִיטִין שֶׁל גָּאוֹנוּת מִתְמוֹדֶדֶת עִם עֵסֶק בַּעַל כַּלְכָּלָה גְּרוּעָה, מֻנִיטִין הָעֵסֶק הוּא שֶׁנִּשְׁאָר בְּעֵינוֹ.

אֵינֶנּוּ חַיָּבִים לִהְיוֹת חֲכָמִים יוֹתֵר מִכָּל הַשְּׁאָר, עָלֵינוּ רַק לִהְיוֹת מְמֻשְׁמָעִים יוֹתֵר מִכָּל הַשְּׁאָר.

שׁוּם דָּבָר לֹא יַעֲבֹד, אֶלָּא אִם כֵּן אַתָּה תַּעֲבֹד.

הַפְּרָס הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ לַחַיִּים לְהַצִּיעַ, הוּא הַהִזְדַּמְּנוּת לַעֲבֹד קָשֶׁה בַּעֲבוֹדָה שֶׁשָּׁוֶה לַעֲשׂוֹתָהּ.

הַמְּנַהֵל הַטּוֹב בְּיוֹתֵר הוּא זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּי שֵׂכֶל כְּדֵי לִבְחֹר אֲנָשִׁים טוֹבִים לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁהוּא רוֹצֶה שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְדַי שְׁלִיטָה עַצְמִית כְּדֵי לֹא לְהִתְעָרֵב בְּמַעֲשֵׂיהֶם בְּעוֹדָם עוֹשִׂים זֹאת.

עַם הַתָּלוּי לַחֲלוּטִין בְּאַחֵר עֲבוּר קִיּוּמוֹ הַכַּלְכָּלִי, סוֹפוֹ שֶׁיִּגְוַע וְיִכְלֶה.

התלבש בשביל המשרה שאתה רוצה - לא בשביל המשרה שיש לך.

אמונה פנימית היא המרכיב הסודי במכירות.

הרווח באמצעות השכל שלך, לא באמצעות הזמן שלך.

הסתייגות כזאת, ואפילו התנגדות, של אחדים היא תכונה מועילה ורכיב הכרחי בהתקדמות האנושית, בדיוק כמו הקליטה המהירה וההתלהבות של אחרים. כך, גוש שמתנגד לכוח בתחילה, ברגע שהוא מתחיל לנוע, הוא מוסיף לאנרגיה.

מה שאינו טוב לנחיל, אינו טוב גם לדבורה.

לעולם אל תחשיב כמועיל לך דבר שיכריח אותך להפר את הבטחתך, לאבד את כבודך העצמי, לשנוא אדם, לחשוד, לקלל, להעמיד פנים, או לחשוק במשהו שצריך קירות ווילונות.

סדר: שיהיה לכל חפציך מקומם, ולכל חלק בעסקיך זמנו.

הדעה הראשונה שמגבשים על שליט ועל תבונתו נקבעת לפי האנשים שסביבו.

להבטיח את עצמנו מפני תבוסה נמצא בידינו, אבל את ההזדמנות להביס את האויב מספק האויב עצמו.

אין שום דוגמה לארץ שהרוויחה ממלחמה ממושכת.

אל תחזור על הטקטיקה שהביאה לך ניצחון אחד, אלא תן לשיטותיך להיקבע לפי המגוון האינסופי של הנסיבות.

האדם בעל הרעיון החדש הוא תמהוני, עד שהרעיון מצליח.

השוטה אומר: אל תשים את כל הביצים שלך בסל אחד. אבל החכם אומר: שים את כל הביצים שלך בסל אחד, ושמור על הסל הזה.

מי שיודע לעשות משהו שהעולם רוצה שייעשה, יפלס לבסוף את דרכו, בלי קשר לגזעו.

שום גזע לא יוכל לשגשג עד שילמד שיש כבוד בעיבוד שדה לא פחות מאשר בכתיבת שיר.

אם אפשר להוריד מילה, הורד אותה תמיד.

הדברים אינם נחשבים לפי מה שהם, אלא לפי מה שהם נראים. מעטים הם המסתכלים פנימה, ורבים המסתפקים במראית העין.

רעה היא תוכנית שאי אפשר לשנות.

כל מה שראוי לעשותו בכלל, ראוי לעשותו היטב; ושום דבר אינו נעשה היטב בלי תשומת לב.

אל תהיה הראשון שמנסה את החדש, וגם לא האחרון שמניח בצד את הישן.

הכלל הנכון בעסקים הוא שאפשר לתת כסף בנדיבות כשיש עודף, אבל את שמך לעולם לא.

אל תספר דבר על רווחיך, תקוותיך, ציפיותיך וכוונותיך.

אנשים תמיד יעדיפו לעשות עסקים עם אדם שהליכותיו יציבות ושקולות.

צריך להיות הוגן לפני שנעשים נדיבים, כמו שיש חולצות לפני שיש תחרה.

ההצלחה היא בתם של העמל ושל ההתמדה. אי אפשר לפתות אותה או לשחד אותה; שלמו את המחיר והיא שלכם.

אופי הוא כוח, והוא הפרסומת הטובה ביותר בעולם.

לא לימוד ספרים צריכים הצעירים, ולא הוראות על כך ועל כך, אלא חיזוק של עמוד השדרה שיגרום להם להיות נאמנים לאמון שניתן בהם, לפעול במהירות, להתרכז, ולהוציא לפועל את המשימה.

הציוויליזציה היא חיפוש ארוך וחרד אחרי אנשים כאלה בדיוק.

העולם זועק לאנשים כאלה: הוא נחוץ, ונחוץ מאוד, האדם שיכול לשאת מסר לגארסיה.

בלי כוח ועצמאות, עיר עשויה להכיל נתינים טובים, אבל לא יכולים להיות בה אזרחים פעילים.

התאגדות היא פשוט ההסכמה הפומבית שמספר אנשים נותנים לעקרונות מסוימים, וההתחייבות שהם נוטלים על עצמם לקדם אותם.

העבודה אינה חרפה; הבטלה היא החרפה.

כל מה שבני האדם חורשים, שטים בים ובונים, הכול נשען על המצוינות.

בהסכמה גדלים דברים קטנים, ובמחלוקת מתפוררים אפילו הגדולים ביותר.

הלימוד יראה לך את הדרך, אבל רק האימון במעשה עצמו ייתן לך את הכוח להתמודד עם הדברים.

ההתבוננות המדוקדקת בדברים קטנים היא סוד ההצלחה בעסקים, באמנות, במדע ובכל עיסוק בחיים. הידע האנושי אינו אלא הצטברות של עובדות קטנות.

חיי האדם עשויים מדברים פעוטים יחסית. החזרה על מעשים קטנים היא שיוצרת את סך האופי האנושי. ובמקום שבו אנשים נכשלו, כמעט תמיד יתברר שהזנחת הדברים הקטנים הייתה הסלע שעליו נשברו.