ציטוטים על יושרה וצדק

אֵיזֶהוּ חָכָם? הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם

אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ

אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה

טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב

נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה

הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה הִיא מִדָּה בֵּינוֹנִית שֶׁבְּכָל דֵּעָה וְדֵעָה

קַל יוֹתֵר לִלְמֹד תַּלְמוּד שָׁלֵם מִלְּשַׁנּוֹת מִדָּה אַחַת

אָדָם מְדַבֵּר בְּרֶגַע אֶחָד מַה שֶּׁלֹּא יְתַקֵּן בְּשָׁנִים

אֲנִי יוֹדֵעַ דָּבָר אֶחָד — שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ

הַנִּצָּחוֹן הָרִאשׁוֹן וְהַטּוֹב מִכֹּל הוּא לְנַצֵּחַ אֶת עַצְמְךָ

שְׁמַע הָאֱמֶת מִמִּי שֶׁאֲמָרָהּ

כולם חושבים לשנות את העולם, אך איש אינו חושב לשנות את עצמו.

אין גדולה במקום שאין בו פשטות, טוב ואמת.

היה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם.

אף אחד לא יכול לגרום לך להרגיש נחות בלי הסכמתך.

אל תהיו כל כך צנועים — אינכם גדולים כל כך.

הַכָּרַת הַטּוֹב אֵינָהּ רַק הַמִּדָּה הַגְּדוֹלָה מִכֻּלָּן — הִיא אֵם כָּל הַמִּדּוֹת

וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי?

וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת.

בַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ.

אֵין אָדָם נִתְפָּס בִּשְׁעַת צַעֲרוֹ.

יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ.

מַאי דַעֲלָךְ סְנֵי לְחַבְרָךְ לָא תַּעֲבֵיד.

לְעוֹלָם אַל יְשַׁנֶּה אָדָם אֶת בְּנוֹ בֵּין הַבָּנִים.

כָּל הַדָּן אֶת חֲבֵרוֹ, מִדַּת הַדִּין מְתוּחָה עָלָיו.

נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ בֶּאֱמוּנָה?

כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת כְּנֶגֶד אַנְשֵׁי בֵיתוֹ וְלֹא מָחָה, נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ

מֹאזְנֵי צֶדֶק, אַבְנֵי צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם

מָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם־עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם־אֱלֹהֶיךָ

וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם, וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם.

אַף הוּא רָאָה גֻלְגֹּלֶת אַחַת שֶׁצָּפָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. אָמַר לָהּ: עַל דַּאֲטֵפְתְּ אַטְפוּךְ, וְסוֹף מְטִיפַיִךְ יְטוּפוּן.

מִדְּבַר־שֶׁקֶר תִּרְחָק, וְנָקִי וְצַדִּיק אַל־תַּהֲרֹג כִּי לֹא־אַצְדִּיק רָשָׁע.

עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, נִבְחָר לַה' מִזָּבַח.

חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱמֶת.

לֹא־תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים, וְלֹא־תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם.

הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה.

יְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה, וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתֶךָ.

אַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כְעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִין, וּכְשֶׁיִּהְיוּ בַעֲלֵי דִינִין עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כִּרְשָׁעִים, וּכְשֶׁנִּפְטָרִים מִלְּפָנֶיךָ יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כִּזְכָּאִין כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין.

הֱוֵי מַרְבֶּה לַחְקֹר אֶת הָעֵדִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בִּדְבָרֶיךָ, שֶׁמָּא מִתּוֹכָם יִלְמְדוּ לְשַׁקֵּר.

אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם? כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם.

דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ: עַיִן רוֹאָה, וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִים.

רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר, הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ.

רַבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא אוֹמֵר, כֹּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. וְכָל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת.

אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם, וְלֹא קַרְדֹּם לַחְפּוֹר בָּהֶם. כָּל הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תוֹרָה, נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם.

כָּל הַמְכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת. וְכָל הַמְחַלֵּל אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְחֻלָּל עַל הַבְּרִיּוֹת.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁלֹשָׁה כְתָרִים הֵם: כֶּתֶר תּוֹרָה, וְכֶתֶר כְּהֻנָּה, וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן.

כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ. וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: הַנּוֹי, וְהַכֹּחַ, וְהָעֹשֶׁר, וְהַכָּבוֹד, וְהַחָכְמָה, וְהַזִּקְנָה, וְהַשֵּׂיבָה, וְהַבָּנִים, נָאֶה לַצַּדִּיקִים וְנָאֶה לָעוֹלָם.

הַנְּקָמָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר הִיא לֹא לִהְיוֹת כְּמוֹ מִי שֶׁפָּגַע בְּךָ.

הַמְּחִיר שֶׁאֲנָשִׁים טוֹבִים מְשַׁלְּמִים עַל אֲדִישׁוּת לְעִנְיְנֵי הַצִּבּוּר, הוּא לִהְיוֹת נִשְׁלָטִים בִּידֵי אֲנָשִׁים נְחוּתִים.

עַיִן תַּחַת עַיִן רַק מְבִיאָה אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לִידֵי עִוָּרוֹן.

לִהְיוֹת חָפְשִׁי אֵינוֹ רַק לְהַשְׁלִיךְ מֵעָלֶיךָ אֶת כְּבָלֶיךָ, אֶלָּא לִחְיוֹת בְּדֶרֶךְ הַמְכַבֶּדֶת וּמַעֲצִימָה אֶת חֵרוּתָם שֶׁל אֲחֵרִים.

מֵעַל לַכֹּל, הֱיֵה נֶאֱמָן לְעַצְמְךָ.

אִי אֶפְשָׁר לְקַוּוֹת לִבְנוֹת עוֹלָם טוֹב יוֹתֵר מִבְּלִי לְשַׁפֵּר אֶת פְּנֵי הַיָּחִיד. לְשֵׁם כָּךְ, כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ חַיָּב לַעֲבֹד עַל שִׁפּוּרוֹ הָעַצְמִי.

כֵּן אָרְחוֹת כָּל בֹּצֵעַ בָּצַע, אֶת נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח.

וְיֹאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם, וּמִמֹּעֲצֹתֵיהֶם יִשְׂבָּעוּ.

יִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה, מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם.

אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט, וּמֵישָׁרִים כָּל מַעְגַּל טוֹב.

כִּי יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ, וּתְמִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ.

חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל יַעַזְבֻךָ, קָשְׁרֵם עַל גַּרְגְּרוֹתֶיךָ, כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ.

אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו, בִּהְיוֹת לְאֵל יָדְךָ לַעֲשׂוֹת.

אַל תֹּאמַר לְרֵעֲךָ לֵךְ וְשׁוּב וּמָחָר אֶתֵּן, וְיֵשׁ אִתָּךְ.

הָסֵר מִמְּךָ עִקְּשׁוּת פֶּה, וּלְזוּת שְׂפָתַיִם הַרְחֵק מִמֶּךָּ.

כִּי נֹכַח עֵינֵי ה׳ דַּרְכֵי אִישׁ, וְכָל מַעְגְּלֹתָיו מְפַלֵּס.

שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה׳, וְשֶׁבַע תּוֹעֲבוֹת נַפְשׁוֹ. עֵינַיִם רָמוֹת, לְשׁוֹן שָׁקֶר, וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם נָקִי.

לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן, רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה. יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר, וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים.

גַּאֲוָה וְגָאוֹן וְדֶרֶךְ רָע וּפִי תַהְפֻּכוֹת שָׂנֵאתִי.

עֹשֶׁר וְכָבוֹד אִתִּי, הוֹן עָתֵק וּצְדָקָה.

אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ, וְלַצְתָּ לְבַדְּךָ תִשָּׂא.

לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת.

זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב.

הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח, וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ.

מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת ה׳, וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ.

תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם, וְסֶלֶף בּוֹגְדִים יְשָׁדֵּם.

צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ, וּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָׁע.

יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ, וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי.

שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד, וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר.

בָּז לְדָבָר יֵחָבֶל לוֹ, וִירֵא מִצְוָה הוּא יְשֻׁלָּם.

בָּז לְרֵעֵהוּ חוֹטֵא, וּמְחוֹנֵן עֲנָוִים אַשְׁרָיו.

עֹכֵר בֵּיתוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע, וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה.

טוֹב מְעַט בִּצְדָקָה, מֵרֹב תְּבוּאוֹת בְּלֹא מִשְׁפָּט.

עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה, בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא.

לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ, שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה.

מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה, לֹא תָמוּשׁ רָעָה מִבֵּיתוֹ.

עִקֶּשׁ לֵב לֹא יִמְצָא טוֹב, וְנֶהְפָּךְ בִּלְשׁוֹנוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה.

צַדִּיק הָרִאשׁוֹן בְּרִיבוֹ, יָבֹא רֵעֵהוּ וַחֲקָרוֹ.

טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיו וְהוּא כְסִיל.

מַלְוֵה ה׳ חוֹנֵן דָּל, וּגְמֻלוֹ יְשַׁלֶּם לוֹ.

מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק, אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו.

עָרֵב לָאִישׁ לֶחֶם שָׁקֶר, וְאַחַר יִמָּלֵא פִיהוּ חָצָץ.

פֹּעַל אוֹצָרוֹת בִּלְשׁוֹן שָׁקֶר, הֶבֶל נִדָּף מְבַקְשֵׁי מָוֶת.

אֹטֵם אָזְנוֹ מִזַּעֲקַת דָּל, גַּם הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה.

רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד, יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד.

עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ, עֹשֵׂה כֻלָּם ה׳.

זוֹרֵעַ עַוְלָה יִקְצָר אָוֶן, וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ יִכְלֶה.

אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם, אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ.

אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם, וּבִשְׂדֵי יְתוֹמִים אַל תָּבֹא. כִּי גֹאֲלָם חָזָק, הוּא יָרִיב אֶת רִיבָם אִתָּךְ.

אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר, חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה.

הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת, וּמָטִים לַהֶרֶג אִם תַּחְשׂוֹךְ. כִּי תֹאמַר הֵן לֹא יָדַעְנוּ זֶה, הֲלֹא תֹכֵן לִבּוֹת הוּא יָבִין.

אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים, אַל תְּקַנֵּא בָּרְשָׁעִים. כִּי לֹא תִהְיֶה אַחֲרִית לָרָע, נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ.

הַכֵּר פָּנִים בְּמִשְׁפָּט בַּל טוֹב. אֹמֵר לְרָשָׁע צַדִּיק אָתָּה יִקְּבֻהוּ עַמִּים, וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב.

אַל תֹּאמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לּוֹ, אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלוֹ.

רִיבְךָ רִיב אֶת רֵעֶךָ, וְסוֹד אַחֵר אַל תְּגָל.

נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן, אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר.

כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת, כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ וְאָמַר הֲלֹא מְשַׂחֵק אָנִי.

כֹּרֶה שַּׁחַת בָּהּ יִפֹּל, וְגֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב.

טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ דְּרָכַיִם וְהוּא עָשִׁיר.

הוֹלֵךְ תָּמִים יִוָּשֵׁעַ, וְנֶעְקַשׁ דְּרָכַיִם יִפּוֹל בְּאֶחָת.

הַכֵּר פָּנִים לֹא טוֹב, וְעַל פַּת לֶחֶם יִפְשַׁע גָּבֶר.

פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם, אֶל דִּין כָּל בְּנֵי חֲלוֹף.

פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק, וְדִין עָנִי וְאֶבְיוֹן.

כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי, וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן.

מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה, וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף.

וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה אֶת כָּל הָעֲשֻׁקִים אֲשֶׁר נַעֲשִׂים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם, וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם.

טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר, מִשֶּׁתִּדֹּר וְלֹא תְשַׁלֵּם.

כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר, וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם.

עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ.

אֲשֶׁר אֵין נַעֲשָׂה פִתְגָם מַעֲשֵׂה הָרָעָה מְהֵרָה, עַל כֵּן מָלֵא לֵב בְּנֵי הָאָדָם בָּהֶם לַעֲשׂוֹת רָע.

כִּי גַּם יוֹדֵעַ אָנִי אֲשֶׁר יִהְיֶה טּוֹב לְיִרְאֵי הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר יִירְאוּ מִלְּפָנָיו.

חֹפֵר גּוּמָּץ בּוֹ יִפּוֹל, וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ.

בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת לִמְצֹא דִּבְרֵי חֵפֶץ, וְכָתוּב יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת.

כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט, עַל כָּל נֶעְלָם, אִם טוֹב וְאִם רָע.

מַה הוּא נִקְרָא חַנּוּן, אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן. מַה הוּא נִקְרָא רַחוּם, אַף אַתָּה הֱיֵה רַחוּם.

אָסוּר לָאָדָם לְהַנְהִיג עַצְמוֹ בְּדִבְרֵי חֲלָקוֹת וּפִתּוּי, וְלֹא יִהְיֶה אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב, אֶלָּא תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ.

מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה. אוֹמֵר עַל לָאו לָאו, וְעַל הֵן הֵן, מְדַקְדֵּק עַל עַצְמוֹ בַּחֶשְׁבּוֹן, וְנוֹתֵן וּמוַתֵּר לַאֲחֵרִים.

צָרִיךְ לְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ, וְלַחְוֹס עַל מָמוֹנוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא חָס עַל מָמוֹן עַצְמוֹ וְרוֹצֶה בִּכְבוֹד עַצְמוֹ.

לְעוֹלָם לֹא יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אֶלָּא רַכּוֹת, וְיִנְהֹג בָּהֶן מִנְהַג כָּבוֹד.

אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל הַמְסַפֵּר בְּלָשׁוֹן הָרָע, כְּאִלּוּ כּוֹפֵר בָּעִקָּר.

רַק חַיִּים שֶׁנִּחְיוּ לְמַעַן אֲחֵרִים הֵם חַיִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עֵרֶךְ.

עָדִיף לִסְבּוֹל עָוֶל מֵאֲשֶׁר לַעֲשׂוֹת עָוֶל.

לֹא עַצֶּם הַחַיִּים הֵם בַּעֲלֵי הָעֵרֶךְ הָעֶלְיוֹן, אֶלָּא הַחַיִּים הַטּוֹבִים וְהָרְאוּיִים.

הַדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה בְּיוֹתֵר לִזְכּוֹת בְּשֵׁם טוֹב הִיא לִהְיוֹת בֶּאֱמֶת מָה שֶׁאַתָּה שׁוֹאֵף שֶׁיַּחְשְׁבוּ עָלֶיךָ.

אִם אֵין זֶה נָכוֹן, אַל תַּעֲשֶׂה זֹאת, אִם אֵין זוֹ אֱמֶת, אַל תֹּאמַר זֹאת.

אִם יָכוֹל מִישֶׁהוּ לְהוֹכִיחַ לִי שֶׁאֲנִי טוֹעֶה בְּמַחְשַׁבְתִּי אוֹ בְּמַעֲשַׂי, אֶשְׂמַח לְהִשְׁתַּנּוֹת, שֶׁכֵּן אֲנִי מְחַפֵּשׂ אֶת הָאֱמֶת, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הֵזִיקָה לְאִישׁ.

חֵרוּת בְּלִי אַחֲרָיוּת עֲלוּלָה לְהִתְדַּרְדֵּר לִכְלַל הֶפְקֵרוּת.

לְכָל פְּעֻלָּה יֵשׁ תָּמִיד תְּגוּבָה נֶגְדִּית שָׁוָה בְּעָצְמָתָהּ.

אַפְלָטוֹן הוּא חֲבֵרִי, אֲרִיסְטוֹ הוּא חֲבֵרִי, אַךְ חֲבֶרְתִּי הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר הִיא הָאֱמֶת.

מִדָּתוֹ הָאֲמִתִּית שֶׁל אָדָם נִכֶּרֶת בְּמָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כַּאֲשֶׁר נִתָּן בְּיָדוֹ כֹּחַ.

אֲנָשִׁים טוֹבִים אֵינָם זְקוּקִים לְחֻקִּים כְּדֵי לִנְהֹג בְּאֹפֶן אַחְרָאִי, בְּעוֹד אֲנָשִׁים רָעִים יִמְצְאוּ תָּמִיד דֶּרֶךְ לַעֲקֹף אֶת הַחֹק.

הַצֶּדֶק הוּא שֶׁכָּל חֵלֶק בַּנֶּפֶשׁ עוֹשֶׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ שֶׁלּוֹ מִבְּלִי לְהִתְעָרֵב בִּמְלֶאכֶת זוּלָתוֹ.

אָנוּ מְנַהֲלִים מִלְחָמָה כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם.

הַכָּבוֹד הָאֲמִתִּי אֵינוֹ טָמוּן בְּקַבָּלַת תְּאָרִים, אֶלָּא בִּהְיוֹתְךָ רָאוּי לָהֶם.

מַה שֶּׁאֵינְךָ רוֹצֶה שֶׁיֵּעָשֶׂה לְךָ, אַל תַּעֲשֶׂה לַאֲחֵרִים.

הָאָדָם הָעֶלְיוֹן חוֹשֵׁב עַל מַעֲשִׂים טוֹבִים, הָאָדָם הַנָּחוּת חוֹשֵׁב עַל הַנּוֹחוּת שֶׁלּוֹ.

לִרְאוֹת אֶת מָה שֶׁנָּכוֹן וְלֹא לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ, זוֹהִי מֻגּוּת לֵב.

דְּבָרִים כֵּנִים אֵינָם מְיֻפִּים, דְּבָרִים מְיֻפִּים אֵינָם כֵּנִים.

אִם אָדָם מְדַבֵּר אוֹ פּוֹעֵל מִתּוֹךְ תּוֹדָעָה טְהוֹרָה, הָאֹשֶׁר עוֹקֵב אַחֲרָיו כְּמוֹ צֵל שֶׁאֵינוֹ עוֹזֵב לְעוֹלָם.

עַוְלָה אֵינָהּ חֲדֵלָה מִהְיוֹת עַוְלָה רַק מִפְּנֵי שֶׁרֹב בְּנֵי הָאָדָם שֻׁתָּפִים לָהּ.

תַּחַת שִׁלְטוֹן הַכּוֹלֵא אָדָם כָּלְשֶׁהוּ שֶׁלֹּא בְּצֶדֶק, מְקוֹמוֹ הָאֲמִתִּי שֶׁל אָדָם יָשָׁר הוּא גַּם כֵּן בְּבֵית הַסֹּהַר.

יוֹתֵר מֵאַהֲבָה, מִכֶּסֶף וּמִתְּהִלָּה, תְּנוּ לִי אֱמֶת.

טוּב לֵב הוּא הַהַשְׁקָעָה הַיְּחִידָה שֶׁאֵינָהּ נִכְשֶׁלֶת לְעוֹלָם.

הִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל אָדָם הִיא מַרְאָה שֶׁבָּהּ הוּא מַצִּיג אֶת דְּמוּתוֹ הָאֲמִתִּית.

נִתָּן לִשְׁפּוֹט בְּקַלּוּת אֶת אָפְיוֹ שֶׁל אָדָם לְפִי הָאֹפֶן שֶׁבּוֹ הוּא מִתְנַהֵג לְמִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹעִיל לוֹ בְּדָבָר.

תְּשׁוּבַת לֹא הַנֶּאֱמֶרֶת מִתּוֹךְ שִׁכְנוּעַ עָמֹק, טוֹבָה מִתְּשׁוּבַת הֵן הַנֶּאֱמֶרֶת רַק כְּדֵי לְרַצּוֹת אוֹ כְּדֵי לְהִמָּנַע מִצָּרוֹת.

קֻרְטוֹב אֶחָד שֶׁל מַעֲשֶׂה שָׁוֶה יוֹתֵר מִטּוֹנוֹת שֶׁל הַטָּפַת מוּסָר.

הָאִי אַלִּימוּת הִיא הַכֹּחַ הֶעָצוּם בְּיוֹתֵר הָעוֹמֵד לִרְשׁוּת הָאֱנוֹשׁוּת, הִיא עָצְמָתִית יוֹתֵר מִכְּלֵי הַנֶּשֶׁק הַהַרְסָנִיִּים בְּיוֹתֵר.

לְהַאֲמִין בְּדָבָר מָה וְלֹא לִחְיוֹת לְפִיו, זוֹהִי חֹסֶר כֵּנוּת.

גְּדֻלָּתָהּ שֶׁל אֻמָּה וְהִתְקַדְּמוּתָהּ הַמּוּסָרִית נִמְדָּדוֹת לְפִי הָאֹפֶן שֶׁבּוֹ הִיא מִתְיַחֶסֶת לְבַעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁלָּהּ.

אִישׁ אֵינוֹ נוֹלָד כְּשֶׁהוּא שׂוֹנֵא אָדָם אַחֵר בִּגְלַל צֶבַע עוֹרוֹ, מוֹצָאוֹ אוֹ דָּתוֹ. בְּנֵי אָדָם לוֹמְדִים לִשְׂנֹא, וְאִם הֵם יְכוֹלִים לִלְמֹד לִשְׂנֹא, נִתָּן לְלַמֵּד אוֹתָם לֶאֱהֹב, שֶׁכֵּן הָאַהֲבָה טִבְעִית יוֹתֵר לְלֵב הָאָדָם מֵהֶפְכָּהּ.

הַשִּׁנּוּי שֶׁחוֹלַלְנוּ בְּחַיֵּיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים הוּא שֶׁיִּקְבַּע אֶת מַשְׁמָעוּת הַחַיִּים שֶׁחָיִינוּ.

אֲנָשִׁים אַמִּיצִים אֵינָם חוֹשְׁשִׁים לִסְלֹחַ, לְמַעַן הַשָּׁלוֹם.

הַהִתְגַּבְּרוּת עַל הָעֹנִי אֵינָהּ מַעֲשֶׂה שֶׁל צְדָקָה, הִיא מַעֲשֶׂה שֶׁל צֶדֶק.

כַּאֲשֶׁר אַתָּה מַפְסִיק לִתְרֹם, אַתָּה מַתְחִיל לִדְעֹךְ.

אֵין זֶה הוֹגֵן לִדְרֹשׁ מֵאֲחֵרִים אֶת מָה שֶׁאֵינְךָ מוּכָן לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמְךָ.

הַצֶּדֶק אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת שַׁיָּךְ לְצַד אֶחָד בִּלְבַד, הוּא חַיָּב לִהְיוֹת מַחֲלָקָה שֶׁל שְׁנֵי הַצְּדָדִים.

מִדַּת הָרַחֲמִים אֵינָהּ כְּפוּיָה, הִיא יוֹרֶדֶת כְּגֶשֶׁם עָדִין מִן הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ שֶׁמִּתַּחַת.

מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְנַגֵּד לָרָע, מְצַוֶּה לְבַצְּעוֹ.

הַשָּׁלוֹם יָכוֹל לָבוֹא רַק כְּתוֹצָאָה טִבְעִית שֶׁל הֶאָרָה כְּלַל עוֹלָמִית.

הַמַּדָּע הוּא בִּיסוֹדוֹ בֵּינְלְאֻמִּי, וְרַק מִתּוֹךְ הֶעְדֵּר חֻשׁ הִיסְטוֹרִי יִחֲסוּ לוֹ תְּכוּנוֹת לְאֻמִּיּוֹת.

לְעוֹלָם אֵין לְפַחֵד מִמַּה שֶּׁאַתָּה עוֹשֶׂה כַּאֲשֶׁר הַדָּבָר נָכוֹן וְיָשָׁר.

עָלֶיךָ לָתֵת אֶת כָּל הַמֵּידָע שֶׁיַּעֲזֹר לַאֲחֵרִים לִשְׁפּוֹט אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁלְּךָ, וְלֹא רַק אֶת הַמֵּידָע שֶׁתּוֹמֵךְ בְּדַעְתְּךָ.

אִם סִבְלָם שֶׁל הָעֲנִיִּים אֵינוֹ נִגְרָם מֵחֻקֵּי הַטֶּבַע אֶלָּא מִן הַמִּבְנִים שֶׁאָנוּ יָצַרְנוּ, הֲרֵי שֶׁחֶטְאֵנוּ גָּדוֹל מְאֹד.

עֲצוּמָה הִיא עָצְמָתוֹ שֶׁל סִלּוּף עֻבְדּוֹת מַתְמִיד, אַךְ הַהִיסְטוֹרְיָה שֶׁל הַמַּדָּע מַרְאָה שֶׁלְּמַזָּלֵנוּ כֹּחַ זֶה אֵינוֹ מַאֲרִיךְ יָמִים.

לְחַפֵּשׂ אֶת הָאֱמֶת אֵינוֹ לְחַפֵּשׂ אֶת הָרָצוּי.

לָתֵת שֵׁם לֹא נָכוֹן לַדְּבָרִים פֵּרוּשׁוֹ לְהוֹסִיף עַל אֻמְלָלוּתוֹ שֶׁל הָעוֹלָם.

הַיּוֹשְׁרָה אֵינָהּ זְקוּקָה לְחֻקִּים.

תַּכְלִיתָהּ הָאֲמִתִּית שֶׁל הַמְּדִינָה הִיא הַחֵרוּת.

כָּל אָדָם אָשֵׁם בְּכָל הַטּוֹב שֶׁלֹּא עָשָׂה.

הַצֶּדֶק לְלֹא כֹּחַ הוּא חֲסַר אוֹנִים, הַכֹּחַ לְלֹא צֶדֶק הוּא עָרִיצוּת.

שְׁנֵי דְבָרִים מְמַלְּאִים אֶת הַנֶּפֶשׁ הִשְׁתָּאוּת וְיִרְאַת כָּבוֹד: הַשָּׁמַיִם זְרוּעֵי הַכּוֹכָבִים מֵעָלַי, וְחֹק הַמּוּסָר בְּתוֹכִי.

עֲשֵׂה מַעֲשֶׂיךָ רַק עַל פִּי אוֹתוֹ עִקָּרוֹן אֲשֶׁר תִּרְצֶה כִּי יֵהָפֵךְ לְחֹק כְּלָלִי.

נְהַג בָּאֱנוֹשׁוּת, בֵּין בְּגוּפְךָ וּבֵין בְּגוּפוֹ שֶׁל כָּל אָדָם אַחֵר, לְעוֹלָם כְּתַכְלִית וְאַף פַּעַם לֹא כְּאֶמְצָעִי בִּלְבַד.

אָנוּ יְכוֹלִים לִשְׁפּוֹט אֶת לִבּוֹ שֶׁל אָדָם עַל פִּי הַיַּחַס שֶׁלּוֹ לְבַעֲלֵי חַיִּים.

הַמּוּסָר אֵינוֹ תּוֹרָה הַמְלַמֶּדֶת כֵּיצַד לִהְיוֹת מְאֻשָּׁרִים, אֶלָּא כֵּיצַד לִהְיוֹת רְאוּיִים לָאֹשֶׁר.

אֵין זֶה הֶכְרֵחִי שֶׁאֶחְיֶה בְּאֹשֶׁר, אַךְ הֶכְרֵחִי שֶׁכָּל עוֹד אֲנִי חַי, אֶחְיֶה בְּכָבוֹד וּבְיוֹשְׁרָה.

הַחֶמְלָה הִיא הַבָּסִיס לְכָל מִדָּה מוּסָרִית אֲמִתִּית.

כַּאֲשֶׁר הָעֲשִׁירִים מְנַהֲלִים מִלְחָמָה, הָעֲנִיִּים הֵם שֶׁמֵּתִים.

לִרְצוֹת לִהְיוֹת בֶּן חוֹרִין, פֵּרוּשׁוֹ גַּם לִרְצוֹת בְּחֵרוּתָם שֶׁל אֲחֵרִים.

הַמַּטָּרָה אֵינָהּ לִכְבֹּשׁ אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל הַשַּׁלִּיט, אֶלָּא לְשַׁנּוֹת אֶת מֻשַּׂג הַכֹּחַ עַצְמוֹ.

הָרֹעַ הַמְּסֻכָּן בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי אֲנָשִׁים שֶׁלְּעוֹלָם אֵינָם מַחְלִיטִים לִהְיוֹת טוֹבִים אוֹ רָעִים.

הָרֹעַ אֵינוֹ רָדִיקָלִי לְעוֹלָם, הוּא רַק קִיצוֹנִי, וְאֵין לוֹ עֹמֶק וְלֹא מֵמַד שֶׁל שֵׁדוּת. הוּא יָכוֹל לְהַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְפַּשֵּׁט כְּמוֹ פִּטְרִיָּה עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח.

שְׁלִילַת זְכֻיּוֹת הָאָדָם מַתְחִילָה בַּשְּׁלִילָה שֶׁל הַזְּכוּת לְהִשְׁתַּיֵּךְ לִקְהִלָּה פְּעִילָה.

סַמְכוּת אֲמִתִּית אֵינָהּ זְקוּקָה לִכְפִיָּה אוֹ לְשִׁכְנוּעַ, הִיא מִתְקַיֶּמֶת מִתּוֹךְ כָּבוֹד לַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ הִיא נוֹבַעַת.

הַחָכְמָה הִיא שְׁלֵמוּת הַנֶּפֶשׁ הָאֱנוֹשִׁית עַל יְדֵי הַשָּׂגַת הָאֱמֶת וַעֲשִׂיַּת הַטּוֹב.

חֻקֵּי הַהוֹגְנוּת וְהַצֶּדֶק תְּלוּיִים לַחֲלוּטִין בַּמַּצָּב הַמְּיֻחָד וּבַתְּנָאִים שֶׁבָּהֶם נְתוּנִים בְּנֵי הָאָדָם.

בְּדֶרֶךְ כְּלָל, הַטָּעֻיּוֹת בַּדָּת הֵן מְסֻכָּנוֹת, בְּעוֹד הַטָּעֻיּוֹת בַּפִּילוֹסוֹפְיָה הֵן רַק מְגֻחָכוֹת.

שׁוּם חֶבְרָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת מְשַׂגְשֶׂגֶת וּמְאֻשֶּׁרֶת, כַּאֲשֶׁר מַרְבִּית חֲבֵרֶיהָ עֲנִיִּים וַאֲמְלָלִים.

חֶמְלָה כְּלַפֵּי הָאָשֵׁם הִיא אַכְזָרִיּוּת כְּלַפֵּי הֶחָף מִפֶּשַׁע.

לָחוּשׁ הַרְבֵּה עֲבוּר אֲחֵרִים וּמְעַט עֲבוּר עַצְמֵנוּ, לְרַסֵּן אֶת הָאִנְטֶרֶס הָאִישִׁי וּלְטַפֵּחַ רְגָשׁוֹת שֶׁל נְדִיבוּת, זוֹהִי שְׁלֵמוּתוֹ שֶׁל טֶבַע הָאָדָם.

בִּזְמַן מִלְחָמָה, הַחֻקִּים שׁוֹתְקִים.

לֹא לְמַעַן עַצְמֵנוּ בִּלְבַד נוֹלַדְנוּ.

הַקְּפָדָה יְתֵרָה עַל הַחֹק הִיא הָעַוֶּל הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר.

אֵין מָתוֹק מֵאוֹר הָאֱמֶת.

כְּפִי שֶׁתִּזְרַע, כָּךְ תִּקְצֹר.

מֵעַל לַכֹּל, אַל תְּשַׁקֵּר לְעַצְמְךָ. מִי שֶׁמְּשַׁקֵּר לְעַצְמוֹ וּמַקְשִׁיב לַשֶּׁקֶר שֶׁלּוֹ, מַגִּיעַ לְמַצָּב שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל עוֹד לְהַבְחִין בֶּאֱמֶת כָּלְשֶׁהִי בְּתוֹכוֹ אוֹ סְבִיבוֹ.

חֹשֶׁךְ אֵינוֹ יָכוֹל לְגָרֵשׁ חֹשֶׁךְ, רַק הָאוֹר יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת. שִׂנְאָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לְגָרֵשׁ שִׂנְאָה, רַק הָאַהֲבָה יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת זֹאת.

מִדָּתוֹ הָאֲמִתִּית שֶׁל אָדָם אֵינָהּ נִמְדֶּדֶת בִּרְגָעִים שֶׁל נוֹחוּת וְשַׁלְוָה, אֶלָּא בְּעִתּוֹת שֶׁל אִתְגָּר וּמַחֲלֹקֶת.

אִי צֶדֶק בְּמָקוֹם כָּלְשֶׁהוּ מְהַוֶּה אִיּוּם עַל הַצֶּדֶק בְּכָל מָקוֹם.

הַזְּמַן תָּמִיד נָכוֹן כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת מָה שֶׁנָּכוֹן.

חַיֵּינוּ מַתְחִילִים לְהִסְתַּיֵּם בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ מַחֲרִישִׁים עַל דְּבָרִים בַּעֲלֵי עֵרֶךְ.

עָלֵינוּ לִלְמֹד לִחְיוֹת יַחַד כְּאַחִים, אוֹ לְהֵאָבֵד יַחַד כִּכְסִילִים.

קֶשֶׁת הַיְּקוּם הַמּוּסָרִי הִיא אֲרֻכָּה, אַךְ הִיא נוֹטָה אֶל עֵבֶר הַצֶּדֶק.

כַּאֲשֶׁר אַתָּה מַגְדִּיר אֶת עַצְמְךָ כְּבֶן לְאֹם מְסֻיָּם, דָּת מְסֻיֶּמֶת אוֹ קְבוּצָה, אַתָּה יוֹצֵר פֵּרוּד וְאַלִּימוּת.

אַתָּה הוּא הָעוֹלָם, וְהָעוֹלָם הוּא אַתָּה.

מַעֲשַׂי הֵם הָרְכוּשׁ הָאֲמִתִּי הַיָּחִיד שֶׁלִּי. אֵינֶנִּי יָכוֹל לִבְרֹחַ מִתּוֹצְאוֹת מַעֲשַׂי, הֵם הַקַּרְקַע שֶׁעָלֶיהָ אֲנִי עוֹמֵד.

הָרֹעַ יוֹדֵעַ עַל קִיּוּמוֹ שֶׁל הַטּוֹב, אַךְ הַטּוֹב אֵינוֹ יוֹדֵעַ עַל קִיּוּמוֹ שֶׁל הָרֹעַ.

הָאֱמֶת אֵינָהּ מִשְׁתַּנָּה רַק מִפְּנֵי שֶׁרֹב הָאֲנָשִׁים מַאֲמִינִים בָּהּ אוֹ כּוֹפְרִים בָּהּ.

רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, הַמְחַלֵּל אֶת הַקֳּדָשִׁים, וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, וְהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַמַּבּוּל. עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְקִבֵּל עָלָיו שְׂכַר כֻּלָּם.

הַכֶּסֶף הוּא צוּרָה חֲדָשָׁה שֶׁל עַבְדוּת, הַנִּבְדֶּלֶת מִן הַיְּשָׁנָה רַק בְּכָךְ שֶׁהִיא נִרְאֵית נְטוּלַת פָּנִים אִישִׁיִּים.

עֹשֶׁר וְכָבוֹד הֵם מִשְׁאַלְתּוֹ שֶׁל כָּל אָדָם; אַךְ אִם אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, אֵין לֶאֱחֹז בָּהֶם.

בִּמְדִינָה הַמִּתְנַהֶגֶת כַּשּׁוּרָה, הָעֹנִי הוּא מְקוֹר בּוּשָׁה; בִּמְדִינָה הַמִּתְנַהֶלֶת בְּעַוְלָה, הָעֹשֶׁר הוּא מְקוֹר כְּלִמָּה.

אֵין גִּלּוּי חַד יוֹתֵר שֶׁל נִשְׁמַת הַחֶבְרָה, מֵאֲשֶׁר הָאֹפֶן שֶׁבּוֹ הִיא מִתְיַחֶסֶת לִילָדֶיהָ.

כָּל עוֹד הָעֹנִי, אִי הַצֶּדֶק וְהָאִי שִׁוְיוֹן הַמֻּפְלָג קַיָּמִים בְּעוֹלָמֵנוּ, אִישׁ מֵאִתָּנוּ אֵינוֹ יָכוֹל לָנוּחַ בֶּאֱמֶת.

דֶּרֶךְ הַשָּׁמַיִם הִיא לִגְרֹעַ מִן הָעוֹדֵף וּלְהַשְׁלִים אֶת הֶחָסֵר, אַךְ דֶּרֶךְ בְּנֵי הָאָדָם הִיא לִגְזֹל מִן הֶחָסֵר כְּדֵי לְהוֹסִיף עַל הָעוֹדֵף.

הַנֶּאֱמָנוּת בַּנִּשּׂוּאִין יְקָרָה מִכָּל מָמוֹן. הַמֵּפֵר אוֹתָהּ אֵינוֹ מְאַבֵּד סְכוּם כֶּסֶף אוֹ חֵפֶץ, אֶלָּא מַחֲרִיב אֶת הָאָדָם הַיָּשָׁר, הַנֶּאֱמָן וְהַהָגוּן שֶׁבְּתוֹכוֹ.

חַיֶּיךָ קוֹדְמִים לְחַיֵּי חֲבֵרְךָ.

וּבְטוֹב הָעוֹלָם נִדּוֹן, וְהַכֹּל לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה.

אֲפִלּוּ עֲנִיִּים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, רוֹאִין אוֹתָם כְּאִלּוּ הֵם בְּנֵי חוֹרִין שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם.

כָּל מִי שֶׁאֵין מְבַקֵּר חוֹלִים, כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים.

אֵין אָדָם רַשַּׁאי לְחַבֵּל בְּעַצְמוֹ.

וְהַדִּין דִּין אֱמֶת, וְהַכֹּל מְתֻקָּן לַסְּעוּדָה.

צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם מִתְכַּוֵּן בְּמַעֲשָׂיו לְטוֹבַת דּוֹרוֹ כֻּלּוֹ, לְזַכּוֹת אוֹתָם וּלְהָגֵן עֲלֵיהֶם.

טָהֳרַת הַלֵּב הִיא שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בְּמַעֲשָׂיו שֶׁל הָאָדָם שׁוּם כַּוָּנָה לַהֲנָאַת עַצְמוֹ אוֹ לִכְבוֹדוֹ, אֶלָּא הַכֹּל יִהְיֶה מְכֻוָּן לַטּוֹב הָאֲמִתִּי.

יָכוֹל לִהְיוֹת מַעֲשֶׂה נִרְאֶה טוֹב לְפִי עַצְמוֹ, וּמִפְּנֵי שֶׁתּוֹלְדוֹתָיו רָעוֹת יִהְיֶה חוֹבָה לְהַנִּיחוֹ, כִּי לֹא הַמַּעֲשֶׂה לְבַדּוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּשָּׁקֵל, אֶלָּא כָּל הַנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ.

עִנְיַן גְּמִילוּת חֲסָדִים הוּא שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל הָאָדָם לְהֵיטִיב לַאֲחֵרִים בְּכָל מַה שֶּׁבְּכֹחוֹ, בְּגוּפוֹ, בְּמָמוֹנוֹ, וּבִדְבָרָיו.

וְאִם נֶחֱרַבְנוּ, וְנֶחֱרַב הָעוֹלָם עִמָּנוּ, עַל יְדֵי שִׂנְאַת חִנָּם, נָשׁוּב לְהִבָּנוֹת, וְהָעוֹלָם עִמָּנוּ יִבָּנֶה, עַל יְדֵי אַהֲבַת חִנָּם.

כְּשֶׁמַּרְאִין לָאָדָם מֵחֶטְאוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, אֵינוֹ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּשְׁפּוֹט אֶת עַצְמוֹ, שֶׁבַּמִּדָּה שֶׁיָּדוּן אֶת זוּלָתוֹ כָּךְ יִפְסְקוּ עָלָיו בַּשָּׁמַיִם.

לֹא מַסְפִּיק לִרְאוֹת אֶת הָעָוֶל, יֵשׁ לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ הַמַּעֲשִׂית לְתִקּוּנוֹ.

כָּל מַה שֶּׁאָנוּ מְנַסִּים שָׁם לְמַעַן שִׂגְשׂוּגֵנוּ שֶׁלָּנוּ, יִהְיֶה בַּעַל הַשְׁפָּעָה עֲצוּמָה וּמְבֹרֶכֶת עֲבוּר כָּל בְּנֵי הָאָדָם.

הַהַמְצָאוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר אֵינָן שָׁווֹת דָּבָר, אִם אֵינָן מְשָׁרְתוֹת אֶת הַצֶּדֶק וְאֶת הָרַחֲמִים.

הַסּוֹבְלָנוּת הִיא תְּנַאי רִאשׁוֹן לְחֶבְרָה מְתֻקֶּנֶת. חֶרְפָּה הִיא לְהַפְלוֹת בֵּין אָדָם לְאָדָם עַל פִּי מוֹצָאוֹ אוֹ אֱמוּנָתוֹ.

אִם יָבוֹא יוֹם שֶׁבּוֹ נִהְיֶה עֲשִׁירִים וַחֲזָקִים, חַיָּבִים אָנוּ לִזְכֹּר אֶת יְמֵי עָנְיֵנוּ וּלְהוֹשִׁיט יָד לְכָל נִדְכָּא.

הָרְוָחָה הָאֲמִתִּית אֵינָהּ נִשְׁעֶנֶת עַל נְדָבוֹת, אֶלָּא עַל צֶדֶק וְעַל עֲבוֹדָה.

אֵין אָנוּ מְבַקְשִׁים דָּבָר שֶׁאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהַצְהִיר עָלָיו בְּגָלוּי לִפְנֵי הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

אָנוּ נַחֲזִיק אֶת כֹּהֲנֵינוּ בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹתֵיהֶם, כְּשֵׁם שֶׁנַּחֲזִיק אֶת צְבָא קְבָעֵנוּ בְּקִסְרְקְטָנָיו.

גּוֹרַל יִשְׂרָאֵל תָּלוּי בִּשְׁנֵי דְּבָרִים: בְּכֹחָהּ וּבְצִדְקָתָהּ.

מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תִּהְיֶה נִבְחֶנֶת לֹא בְּעָשְׁרָהּ, לֹא בִּצְבָאָהּ וְלֹא בְּטֶכְנִיקָה שֶׁלָּהּ, אֶלָּא בִּדְמוּתָהּ הַמּוּסָרִית וּבַעֲרָכֶיהָ הָאֱנוֹשִׁיִּים.

הָאֱמֶת הִיא כְּלִי הַנֶּשֶׁק הֶעָצְמָתִי בְּיוֹתֵר, אֵין לְפַחֵד מִמֶּנָּהּ וְאֵין לְיַפּוֹת אוֹתָהּ, גַּם כַּאֲשֶׁר הִיא מָרָה וְקָשָׁה.

הַדֻּגְמָה הָאִישִׁית הִיא הַכֹּחַ הַמְחַנֵּךְ הֶעָצוּם בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ בְּיַד הָאָדָם.

הַנֶּאֱמָנוּת לָאֱמֶת וְהַבִּקֹּרֶת הָעַצְמִית הֵן תְּנַאי קוֹדֵם לְכָל הִתְקַדְּמוּת וּלְכָל תִּקּוּן מַמָּשִׁי.

שָׁלוֹם אֲמִתִּי הוּא תּוֹצָאָה שֶׁל כָּבוֹד הֲדָדִי וְהַכָּרַת הַזְּכֻיּוֹת שֶׁל שְׁנֵי הַצְּדָדִים, וְלֹא שֶׁל פַּחַד אוֹ כְּפִיָּה.

הַדְּאָגָה לָאָדָם עַצְמוֹ וּלְגוֹרָלוֹ חַיֶּבֶת לִהְיוֹת תָּמִיד הָעִנְיָן הָעִקָּרִי שֶׁל כָּל מַאֲמָץ טֶכְנוֹלוֹגִי.

הָעוֹלָם לֹא יֵחָרֵב בִּידֵי עוֹשֵׂי הָרָע, אֶלָּא בִּידֵי אֵלֶּה הַמַּבִּיטִים מִן הַצַּד וְאֵינָם עוֹשִׂים דָּבָר.

הַמַּדָּע יָכוֹל רַק לִקְבֹּעַ מָה יֵשׁ, אַךְ לֹא מָה צָרִיךְ לִהְיוֹת, וּמִחוּץ לִתְחוּמוֹ שִׁפּוּטֵי עֵרֶךְ מִכָּל סוּג נִשְׁאָרִים הֶכְרֵחִיִּים.

כָּל מָה שֶׁבַּעַל עֵרֶךְ בַּחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית תָּלוּי בַּהִזְדַּמְּנוּת לְהִתְפַּתְּחוּת הַנִּתֶּנֶת לַיָּחִיד.

הַמְּדִינָה נוֹצְרָה עֲבוּר הָאָדָם, וְלֹא הָאָדָם עֲבוּר הַמְּדִינָה.

הַחִפּוּשׂ אַחַר יֶדַע לְשֵׁם יֶדַע, אַהֲבָה קַנָּאִית לְצֶדֶק וְהַשְּׁאִיפָה לְעַצְמָאוּת אִישִׁית, אֵלֶּה הֵם הַקַּוִּים שֶׁבִּגְלָלָם אֲנִי מַכִּיר תּוֹדָה עַל הִשְׁתַּיְּכוּתִי לַמָּסֹרֶת הַיְּהוּדִית.

חֹפֶשׁ הַהוֹרָאָה וְחֹפֶשׁ הַבַּעַת הַדֵּעָה בִּסְפָרִים וּבָעִתּוֹנוּת הֵם הַיְסוֹד לְהִתְפַּתְּחוּתוֹ הַבְּרִיאָה וְהַטִּבְעִית שֶׁל כָּל עַם.

מָה שֶׁנָּחוּץ לָנוּ כָּעֵת הוּא קֶשֶׁר קָרוֹב יוֹתֵר וַהֲבָנָה טוֹבָה יוֹתֵר בֵּין אֲנָשִׁים וּקְהִלּוֹת, וּבִטּוּל הָאֶגוֹאִיזְם וְהַגַּאֲוָה.

אֱמוּנָתִי אֵיתָנָה בְּחֹק הַגְּמוּל וְהַפִּצּוּי. הַגְּמוּל הָאֲמִתִּי תָּמִיד תּוֹאֵם אֶת מִדַּת הֶעָמָל וְהַהַקְרָבָה שֶׁהֻשְׁקְעוּ.

כָּל מָה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים מַשְׁאִיר רֹשֶׁם בָּעוֹלָם וְאֵינוֹ אָבֵד לְעוֹלָם. תְּנוּעָתוֹ שֶׁל חֶלְקִיק זָעִיר בְּיוֹתֵר יוֹצֶרֶת תְּנוּדָה הַמִּתְפַּשֶּׁטֶת בַּיְּקוּם כֻּלּוֹ.

כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת מָה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה, עָלֶיךָ לִהְיוֹת רָאוּי לוֹ. הָעוֹלָם אֵינוֹ מְשֻׁגָּע עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁיִּגְמוֹל לַאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים.

שְׁלוֹשָׁה כְּלָלִים לַקַּרְיֶרָה: אַל תִּמְכֹּר דָּבָר שֶׁלֹּא הָיִיתָ קוֹנֶה בְּעַצְמְךָ, אַל תַּעֲבֹד עֲבוּר מִי שֶׁאֵינְךָ מְכַבֵּד וּמַעֲרִיץ, וַעֲבֹד רַק עִם אֲנָשִׁים שֶׁנָּעִים לְךָ בִּמְחִצָּתָם.

דַּרְגָּה אֵינָהּ מַעֲנִיקָה זְכֻיּוֹת יֶתֶר וְלֹא כֹּחַ, הִיא מַטִּילָה אַחְרָיוּת.

אֵין הַיָּזְמָה הַחָפְשִׁית יְכוֹלָה לְהִצְטַדֵּק רַק מִפְּנֵי שֶׁהִיא טוֹבָה לָעֲסָקִים, קִיּוּמָהּ מֻצְדָּק רַק אִם הִיא מֵיטִיבָה עִם הַחֶבְרָה.

בְּקַבָּלַת הַחְלָטָה, הַתְחֵל תָּמִיד מִמַּה שֶּׁנָּכוֹן, וְלֹא מִמַּה שֶׁמְּקֻבָּל אוֹ נוֹחַ.

נִדְרָשׁוֹת עֶשְׂרִים שָׁנָה כְּדֵי לִבְנוֹת שֵׁם טוֹב, וְחָמֵשׁ דַּקּוֹת כְּדֵי לַהֲרֹס אוֹתוֹ. אִם תַּחְשְׁבוּ עַל כָּךְ, תַּעֲשׂוּ דְּבָרִים אַחֶרֶת.

בְּחַפְּשֵׂנוּ אֲנָשִׁים לְהַעֲסָקָה אָנוּ מְחַפְּשִׂים שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים: יוֹשְׁרָה, תְּבוּנָה וּמֶרֶץ. אַךְ אִם אֵין לָהֶם אֶת הָרִאשׁוֹן, הַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים יַהַרְגוּ אוֹתְךָ.

אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת עִסְקָה טוֹבָה עִם אָדָם רַע.

אִם אַתָּה שַׁיָּךְ לָאָחוּז הַבַּר מַזָּל בְּיוֹתֵר בָּאֱנוֹשׁוּת, אַתָּה חַיָּב לִשְׁאָר הָעוֹלָם לַחְשֹׁב עַל תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה הָאֲחוּזִים הָאֲחֵרִים.

יֵשׁ לִי חוֹבָה אַחַת בִּלְבַד, וְהִיא שֶׁלֹּא לְוַתֵּר עַל חֵרוּתִי בַּבְּחִירוֹת שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה.

כַּאֲשֶׁר אָנוּ מוֹרְדִים, אֵין זֶה לְמַעַן תַּרְבּוּת מְסֻיֶּמֶת. אָנוּ מוֹרְדִים פָּשׁוּט מִפְּנֵי שֶׁאֵינָנוּ יְכוֹלִים עוֹד לִנְשֹׁם.

עַד שֶׁלַּאֲרָיוֹת יִהְיוּ הִיסְטוֹרְיוֹנִים מִשֶּׁלָּהֶם, תּוֹלְדוֹת הַצַּיִד יְפָאֲרוּ תָּמִיד אֶת הַצַּיָּד.

אֶחָד הַמִּבְחָנִים הָאֲמִתִּיִּים בְּיוֹתֵר שֶׁל יוֹשְׁרָה הוּא סֵרוּבָהּ הַנָּחוּשׁ לְהִתְפַּשֵּׁר.

לִהְיוֹת מַשְׂכִּיל זוֹ הַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה לִהְיוֹת בֶּן חוֹרִין.

הַחֵרוּת עוֹלָה בְּיֹקֶר, וְעַל כֵּן יֵשׁ לְהַשְׁלִים עִם חַיִּים בִּלְעָדֶיהָ אוֹ לְהַחְלִיט לִקְנוֹת אוֹתָהּ בִּמְחִירָהּ הַמָּלֵא.

בְּנֵי הָאָדָם נֶחֱלָקִים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת, אֵלֶּה שֶׁאוֹהֲבִים וּבוֹנִים, וְאֵלֶּה שֶׁשּׂוֹנְאִים וְהוֹרְסִים.

עֶזְרָה לְמִי שֶׁזָּקוּק לָהּ אֵינָהּ רַק חֵלֶק מִן הַחוֹבָה, אֶלָּא מְקוֹר הָאֹשֶׁר.

עַם מַשְׂכִּיל יִהְיֶה תָּמִיד עַם חָזָק וּבֶן חוֹרִין.

מוֹלֶדֶת הִיא אֱנוֹשִׁיּוּת, הִיא אוֹתוֹ חֵלֶק שֶׁבָּאֱנוֹשׁוּת שֶׁאָנוּ רוֹאִים מִקָּרוֹב וְשֶׁבּוֹ זָכִינוּ לְהִוָּלֵד.

הַמִּלִּים לֹא נוֹעֲדוּ כְּדֵי לְכַסּוֹת עַל הָאֱמֶת, אֶלָּא כְּדֵי לוֹמַר אוֹתָהּ.

אִם אֵינְךָ אוֹמֵר אֶת הָאֱמֶת עַל עַצְמְךָ, לֹא תּוּכַל לוֹמַר אוֹתָהּ עַל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים.

הַמִּדָּה הַטּוֹבָה יְכוֹלָה לִפְרֹחַ רַק בֵּין שָׁוִים.

צֶדֶק, וְלֹא נְדָבָה, הוּא מָה שֶׁחָסֵר בָּעוֹלָם.

עֲשׂוּ אֶת הַנָּשִׁים לִיצוּרִים תְּבוּנָתִיִּים וּלְאֶזְרָחִיּוֹת בְּנוֹת חֹרִין, וְהֵן יֵהָפְכוּ בִּמְהֵרָה לִרְעָיוֹת וּלְאִמָּהוֹת טוֹבוֹת.

הָעֲיֵפוּת הַיְּחִידָה שֶׁהָיְתָה בִּי, הָיְתָה הָעֲיֵפוּת מִלְּהִכָּנַע.

לְעוֹלָם אָסוּר לְךָ לְפַחֵד מִמַּה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה, כַּאֲשֶׁר הַדָּבָר נָכוֹן.

הָיִיתִי רוֹצָה שֶׁיִּזְכְּרוּ אוֹתִי כְּאָדָם שֶׁרָצָה לִהְיוֹת חָפְשִׁי, כְּדֵי שֶׁגַּם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים יִהְיוּ חָפְשִׁיִּים.

עֲמֹד עַל עֶקְרוֹנוֹתֶיךָ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּמָּעֵד בְּכָל מִכְשׁוֹל. עֵץ הָאַלּוֹן הֶחָסוֹן שֶׁל הַיּוֹם הוּא רַק בַּלּוּט מֵהָאֶתְמוֹל שֶׁהֶחֱזִיק מַעֲמָד בָּאֲדָמָה.

אֲנִי מַאֲמִינָה שֶׁיֵּשׁ רַק גֶּזַע אֶחָד, וְהוּא הַגֶּזַע הָאֱנוֹשִׁי.

הַגִּזְעָנוּת עֲדַיִן עִמָּנוּ, אַךְ עָלֵינוּ לְהָכִין אֶת יְלָדֵינוּ לִקְרַאת מָה שֶׁיִּפְגְּשׁוּ, בְּתִקְוָה שֶׁנִּתְגַּבֵּר עַל כָּךְ.

עַד הַיּוֹם אֲנִי מַאֲמִינָה שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים כָּאן כְּדֵי לִחְיוֹת, לִצְמֹחַ וְלַעֲשׂוֹת כָּל שֶׁבִּיכָלְתֵּנוּ כְּדֵי לַהֲפֹךְ אֶת הָעוֹלָם לְמָקוֹם טוֹב יוֹתֵר.

חִלּוּקֵי דֵּעוֹת לְעוֹלָם אֵינָם צְרִיכִים לְהוֹבִיל לְאֵיבָה, וְאִם זֶה קוֹרֶה, עָלֵינוּ לִשְׁאֹף לְיַשְּׁבָם בְּדַרְכֵי שָׁלוֹם.

כְּלֵי הָאָדוֹן לְעוֹלָם לֹא יְפָרְקוּ אֶת בֵּית הָאָדוֹן.

אֵינֶנִּי בַּת חוֹרִין כָּל עוֹד אִשָּׁה אַחֶרֶת אֵינָהּ חָפְשִׁיָּה, גַּם אִם כְּבָלֶיהָ שׁוֹנִים מְאֹד מִכְּבָלַי שֶׁלִּי.

אַתָּה יָכוֹל לְהוֹנוֹת חֵלֶק מֵהָאֲנָשִׁים כָּל הַזְּמַן, וְאֶת כָּל הָאֲנָשִׁים חֵלֶק מֵהַזְּמַן, אֲבָל אֵינְךָ יָכוֹל לְהוֹנוֹת אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים כָּל הַזְּמַן.

לְלֹא אֵיבָה כְּלַפֵּי אִישׁ, עִם חֶסֶד לַכֹּל, וּבִנְחִישׁוּת בַּצֶּדֶק כְּפִי שֶׁנִּתַּן לָנוּ לִרְאוֹת אֶת הַצֶּדֶק.

אֵין אָדָם בַּעַל זִכָּרוֹן טוֹב דַּיּוֹ כְּדֵי לִהְיוֹת שַׁקְרָן מַצְלִיחַ.

לָדַעַת מָה נָכוֹן אֵינוֹ שָׁוֶה הַרְבֵּה, אֶלָּא אִם כֵּן אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת מָה שֶׁנָּכוֹן.

הָאֹפִי הוּא הַגּוֹרֵם הַמַּכְרִיעַ, בַּטְּוָח הָאָרֹךְ, בְּחַיָּיו שֶׁל הַיָּחִיד וּבְחַיֵּיהֶן שֶׁל אֻמּוֹת כְּאֶחָד.

אֵשֶׁת קֵיסָר חַיֶּבֶת לִהְיוֹת מֵעַל לְכָל חֲשָׁד.

מַטָּרוֹת אָנוֹכִיּוֹת שֶׁאַתָּה מְשָׁרֵת יָמוּתוּ עִמְּךָ וְיֵרְדוּ עִמְּךָ לַקֶּבֶר, אַךְ מַטָּרוֹת שֶׁאַתָּה מְשָׁרֵת לְמַעַן הָאֱנוֹשׁוּת יִמְצְאוּ תְּמִיכָה וְיוֹסִיפוּ לִחְיוֹת לָעַד.

הַהֲגָנָה הַיְּחִידָה מִפְּנֵי עַוְלָה בְּקֶרֶב בְּנֵי הָאָדָם הִיא עָצְמָה גּוּפָנִית, כַּלְכָּלִית וּמַדָּעִית.

הָאֱמֶת עֲשׂוּיָה לִסְבּוֹל, אַךְ לְעוֹלָם אֵינָהּ כָּלָה.

המוניטין שלך הוא אבן הפינה של הכוח שלך. הגן עליו בחייך.

המאמץ האנושי החשוב ביותר הוא השאיפה למוסריות במעשינו. האיזון הפנימי שלנו, ואפילו עצם קיומנו, תלויים בה. רק מוסריות במעשינו יכולה להעניק לחיים יופי וכבוד.

גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת שֶׁדּוֹחֶה לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה.

שום דבר בעולם כולו אינו מסוכן יותר מבורות כנה וטיפשות מצפונית.

האושר אינו שכר המוסר, אלא המוסר עצמו.

כמה רחוק מגיע אור הנר הקטן הזה! כך זורח מעשה טוב בעולם רע.

היו במלחמה עם הפגמים שלכם ובשלום עם שכניכם, ותנו לכל שנה חדשה למצוא אתכם אנשים טובים יותר.

הדרך היחידה להילחם בדבר היא הגינות פשוטה. ומהי הגינות פשוטה? אני לא יודע מה היא עבור אחרים, אבל עבורי היא לעשות את עבודתי.

מה שאינו טוב לנחיל, אינו טוב גם לדבורה.

לעולם אל תחשיב כמועיל לך דבר שיכריח אותך להפר את הבטחתך, לאבד את כבודך העצמי, לשנוא אדם, לחשוד, לקלל, להעמיד פנים, או לחשוק במשהו שצריך קירות ווילונות.

לא לחינם נאמר שמי שאין לו זיכרון טוב, אל לו לעסוק במלאכת השקר.

המידה הטובה אינה נשארת בודדה. מי שנוהג בה, יהיו לו שכנים.

בנקמה אדם רק משתווה לאויבו, אבל כשהוא עובר עליה לסדר היום, הוא נעלה עליו.

לא ארשה לשום אדם, יהיה צבעו אשר יהיה, להצר את נפשי ולהשפיל אותה בכך שיגרום לי לשנוא אותו.

אילו כל האנושות, מלבד אדם אחד, הייתה בדעה אחת, ורק אדם אחד היה בדעה ההפוכה, לא הייתה האנושות מוצדקת בהשתקתו יותר משהוא היה מוצדק בהשתקת האנושות, אילו היה בידו הכוח.

הרגל ממושך שלא לראות בדבר מה עוול, מקנה לו מראה שטחי של דבר צודק.

יושר בלי ידע הוא חלש וחסר תועלת, וידע בלי יושר הוא מסוכן ונורא.

הצדיק נהנה משלוות הנפש הגדולה ביותר, ואילו מי שאינו צודק מלא אי שקט עמוק.

האויב הגדול של שפה בהירה הוא חוסר כנות.

עבור לפעמים לצד השני, ובחן את נימוקיו של האחר מנקודת מבטו. כך לא תרשיע אותו, וגם לא תצדיק את עצמך בעיוורון כזה.

דבר על בני זמננו בלי בוז, ועל הקדמונים בלי סגידה; שפוט את כולם לפי ערכם, ולא לפי גילם.

אם אין מאבק, אין התקדמות. אלה המתיימרים לתמוך בחירות ובכל זאת מזלזלים במחאה, הם אנשים שרוצים יבול בלי לחרוש את האדמה.

אדם בלי עקרונות הוא בדרך כלל גם אדם בלי אופי; כי אילו נולד עם אופי, היה מרגיש צורך ליצור לעצמו עקרונות.

צריך להיות הוגן לפני שנעשים נדיבים, כמו שיש חולצות לפני שיש תחרה.

מידה טובה קשה יותר לרכישה מידיעת העולם; ואם אבדה באדם צעיר, לעיתים רחוקות היא חוזרת.

מכות הן האמצעי הגרוע ביותר, ולכן האחרון שיש להשתמש בו בתיקון ילדים.

אין דבר שמתגלה כמכביד ובלתי צודק כמו ממשל חלש.

בני אדם אינם מתקלקלים מעצם השימוש בכוח ואינם נשפלים מהרגל הציות, אלא משימוש בכוח שהם מאמינים שהוא בלתי חוקי ומציות לעוול שנראה להם כזה.

עריצות הרוב.

מי שנופל בחטא הוא אדם; מי שמצטער עליו הוא קדוש; מי שמתפאר בו הוא שטן.

כעס הוא אחד מגידי הנפש: מי שחסר אותו, נפשו פגומה.

כל אדם ישר מחויב לראות בריסון העצמי את אבן הפינה של המידה הטובה.

מי שנותן ברצון, גם אם הוא נותן דבר גדול, שמח במתנתו ולבו עליז; אבל מי שנכנע לחוצפה ולוקח לעצמו, גם אם זה דבר קטן, לבו קופא.

אני מראה לך את מה שתוכל לתת לעצמך: הנתיב היחיד אל חיים שלווים עובר, בלי ספק, דרך המידה הטובה.

התשוקה לאמת, אותה קנאות לכנות, היא נכס גדול יותר מלמדנות רבה ומתנה נעלה יותר מן היכולת להרבות ידע, כי הכנות היא לב המוסר.

עדיף לעשות את הנכון ולא לקבל תודה, מאשר לעשות רע ולא להיענש.